התקשיתי בדברי הרמב”ם במורה ח”ג פכ”ו, שמבאר שלכל מצווה יש תכלית, אבל לא בפרטי המצווה, ודווקא אין לחפש לפרטי המצווה תכלית, והבנתי מלשונו שאין לחפש משום שאין מנוס מלבחור דרך אחת, ולכן אין לשאול למה לא את האפשרות השניה וכו’
ולא הבנתי למה לבחור דרך אחת, תשאיר הכל פתוח, כגון שציוותה תורה דווקא כבש בן שנתו, שתאמר גם כבש וגם שעיר,
בעקבות מחקרו של פרופ' גולברג בנושא התפילות, ציין שישנן מצוות שבעבר באו בגלל הנחות מסוימות שהיו קימות בעבר וכעת לא קיימות.
לדוג' שמחת תורה מציינים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומחכים עד ז' בחשוון שאז עולי הרגל יספיקו להגיע הביתה ואז אומרים "ותן טל ומטר".
הוא ציין שמאחר והיום תוך 24 שעות ניתן להגיע לכל מקום בעולם, אין צורך לחכות עד ז' בחשוון כדי להגיד ותן טל ומטר לברכה, ולכן הוא אומר ותן טל ומטר לברכה בשמחת תורה.
שאלות:
1 האם הוא צודק לאמר "ותן טל ומטר לברכה" בשמחת תורה
בהלכות תמורה פרק ד' הרמב"ם כותב: "ורוב דיני תורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה, לתקן הדעות וליישר כל המעשים".
א. מדוע רק "רוב", אלו מצוות נכללות ברוב הזה, ואלו לא?
ב. מה מטרת המצוות שאינן נכללות ברוב הזה?
לכבוד הרב שלום, אודה לתשובת הרב, היכן מקור ברמב"ם המורה שיש לקיים את המצוות לשם שמיים ולא למטרה שונה כדוגמת רפואה וסגולה וכד',?
תודה רבה, לכבוד הרב.
למדתי לאחרונה שלפי דעת הרמב"ם ישנם פרטי מצוות שאין להם חשיבות (כך אני הבנתי). הרמב"ם מביא לדוגמא את מס' הכבשים שמביאים, ואומר שהסיבה לחוקים אלו היא כדי שתהיה מסגרת הלכתית. השאלה שלי כיצד דבריו אלו של הרמב"ם מתיישבים עם תורת הקבלה ועם ה"וורטים" שדורשים את פרטי המצוות.
תודה.
שלום כידוע בצבא במסעות בלילה וכדו' מעבירים התפקדויות, כל אחד אומר את מספרו ובסוף עושים סיכום של מספר האנשים וכך יודעים אם איש לא נעדר. שאלתי האם זה מותר משום איסור למנות את בני ישראל? ואם זה אסור מה ניתן לעשות?
תודה.
שלום כבוד הרב.
הרמב"ם בשרשים שלו לספר המצוות טורח להגדיר מה נכנס לתרי"ג המצוות בתור "מצווה" ומה לא נחשב מצווה אע"פ שתוקפו מן התורה. הוא אף מותח ביקורת על בעל ההלכות שהכניס למצוות - דברים, שלדעתו ז"ל, לא נכללים בתרי"ג. שאלתי היא: מה נפק"מ אם נגדיר מעשה מסוים כ"מצווה"? האם יש יתרון מסוים במעשה שהוגדר כ"מצווה" לדעת הרמב"ם? בברכה רבה, יצחק דעי.
שלום לרב קראתי לאחרונה את מניין המצוות להרמב"ם והתעוררו לי מס' שאלות.
1) במצווה ל"ת רס"ב "שלא ימנע שאר כסות ועונה" מצווה אחת. כמו כן "שלא לאכול בהמה וחיה טמאה" מצוה אחת. ואילו במצוות ל"ת קפ"ט - קצ"א "שלא לאכול לחם וקלי וכרמל מן החדש" 3 מצוות. למה בשתי המצוות הראשונות לא חילק, ואילו באחרונה חילק?
2) מה ההבדל בין שרץ הארץ לרמש הארץ?
3) מצוות עשה צ"ה "שיופר הנדר או השבועה"
א. המצוה על המיפר או על מי שמפירים לו?
ב. האם המצוה גם על התרת נדרים וגם התרת שבועה?
ג. האם בהתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה או ב"כל נדרי" מקיימים מצוה זו?
תודה רבה ויישר כחך.
שלום לרב הרמב"ם כותב " אף על שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב רמז יש בו וכו"'. האם ניתן ללמוד מכאן שכל המצוות והאיסורים שבתורה הם גזרת הכתוב?
תודה רבה.