הרמב"ם
לכבוד הרב רצון ערוסי. לפני הכל
תודה על ההקדשה מזמנך הפנוי עבור כולנו.
רציתי לשאול, בהלכות תשובה פרק שישי סעיף א כותב רבנו שאם אדם חוטא ראוי להיפרע ממנו והקדוש ברוך הוא יודע היאך יפרע יש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו על חטאו בעולם הזה בגופו או בממונו וכו'.. ובהלכות דעות כותה הרמב"ם איך אדם צריך לנהוג בחיי היום יום שלו מבחינת אכילה נכונה פעילות גופנית ובסוף הוא כותב שכל מי שינהיג עצמו בדרכים אלו אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות. איך זה מסתדר הרי אם אדם שומר על עצמו מבחינה גופנית כמו שכתב רבנו איך יתאפשר מצב שבו הוא נפגע?
תודה.
גאולה ותשובה
לכבוד הרב,
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז' הלכה ה כותב: "כל הנביאים, כולן ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלין, אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך והשבות, אל לבבך. .. ושבת עד ה' אלוהיך. .. ושב ה' אלוהיך את שבותך. . ." (דברים ל, א - ג)." וכן עניין זה מוזכר בעוד מקומות בדברי חז"ל, שיש קשר בין הגאולה לתשובה. ואני שואל - הרי ידוע שתשובה היא מושג מאד כללי הכולל אינסוף דרגות, ולא ברור לאיזה רמת תשובה מתכוונים.
תשובה
שלום וברכה
1 . לפי דעת הרמב"ם יסורים ללא תשובה האם מכפרים ?