מהן דרכי התשובה למי שגזל מרבים או נטל הלוואות ואינו זוכר או אינו מאתר את המלווים?

לכבוד הרב רצון ערוסי. לפני הכל
תודה על ההקדשה מזמנך הפנוי עבור כולנו.
רציתי לשאול, בהלכות תשובה פרק שישי סעיף א כותב רבנו שאם אדם חוטא ראוי להיפרע ממנו והקדוש ברוך הוא יודע היאך יפרע יש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו על חטאו בעולם הזה בגופו או בממונו וכו'.. ובהלכות דעות כותה הרמב"ם איך אדם צריך לנהוג בחיי היום יום שלו מבחינת אכילה נכונה פעילות גופנית ובסוף הוא כותב שכל מי שינהיג עצמו בדרכים אלו אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות. איך זה מסתדר הרי אם אדם שומר על עצמו מבחינה גופנית כמו שכתב רבנו איך יתאפשר מצב שבו הוא נפגע?
תודה.

שלום. אני מצטט מכתב בן תלמיד לרבו: "מזמן לא כתבתי, אבל בזמן האחרון חזרתי לשימוש באינטרנט, לא דברים רעים אבל משחקים כדי להעביר את הזמן (למשל בחיים האמיתיים אני חשוב כמת, ובמשחק אחד הצלחתי כמעט ליהיות ראש עיר). יש לי שאלה קשה שמקוננת בלבי יותר מדי זמן... אני מבקש שתענה לי תשובה ברורה. הרבה פעמים למדנו ביחד, שאלתי אותך אין ספור שאלות בכל מיני תחומים, שמירת שבת, כשרות, כיבוד הורים ומורים, פרקי תהילים, פרשת שבוע, ותכלה היריעה אם אמשיך לפרט את הרשימה הארוכה. בכל תחום, בכל עניין, ענית לי כמו מכונת ירייה, הסברת את הנושא, הבאת את הדעות השונות, וכל זה בעל פה.

קיימת סתירה לכאורה בדברי רבינו. מחד, השלמות האמיתית היא מהמין הרביעי. דהיינו, השגת המעלות ההגיוניות. מאידך, בהמשך מבאר רבינו הפסוק: "בזאת יתהלל המתהלל... עשה חסד ומשפט.... והיו הליכות אותו האדם אחר אותה השגה מתכוין בהם תמיד חסד צדקה ומשפט להתדמות במעשיו..." (ע"כ דברי רבינו) ולפי זה מחזיר אותנו לשלמות ברמה נמוכה יותר (מהמין השלישי), האמנם?

בס"ד לרב שלום אני מתחזקת בנושא של "שמירת הלשון"
רציתי לשאול את הרב אם הסיפורים ששמעתי הם לשון הרע?