דילוג לתוכן העיקרי

גיור הנוהג היום ודעת הרמב"ם

שלום לכבודו שאלותי:
א. מהו הליך הגיור הנוהג מאז הקמת המדינה והמאושר על ידי הרבנות הראשית?
ב. מה מידת התאמת הליך זה לדעת הרמב"ם?
ג. מה סבר בנושא זה מארי יוסף, והאם כתב בנושא?
בתודה דוד בן שלום קאפח

הברית החדשה

שבוע טוב קראתי שהרמב"ם העיד שלא היה אף ספר שתורגם לערבית שהוא לא קרא יצא לי להגיד את הדברים האלו וקראו לי כופרת כי לא ייתכן שהרמב"ם יעיד על עצמו דבר שכזה. עיינתי בששת הכרכים של הרמב"ם - היד החזקה ואמנם לא מצאתי את הדברים הנ"ל, (יכל להיות שפספסתי ) על כן אודה לך מאוד אם תאמר לי היכן כתוב שהרמב"ם העיד על עצמו........ (באיזה ספר או פרק או מאמר ) זה יעזור לי מאוד האם מותר לקרוא בספר הברית החדשה לשם לימוד בחינת דע מה שתשיב?
בתודה מראש

האם לדעת הרמב"ם יש איזושהי תועלת בנצרות ובאיסלאם

הרמב"ם כתב בהלכות מלכים ומלחמות, פרק יא: "אבל מחשבות בורא עולם - אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו - אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד..."ובהמשך מסביר הרמב"ם כיצד זה מיישר דרך למלך המשיח. שאלותי הן:
1. לפי הרמב"ם משמע שיש איזושהי תועלת בנצרות ובאיסלאם. איך זה יכול להיות, הרי הנצרות היא ע"ז שזה דבר חמור מאוד, וגם האסלאם לא הביא הרבה ברכה לעולם? ומה עוד שהרמב"ם כתב שאסור לגויים "לחדש דת" אלא רק לקיים את 7 מצוות בני נח שלהם? מה בעצם כוונת הרמב"ם בדבריו לגבי דתות אלו?

כינויי ה"קל"

ישנם כינויים שונים שמקורם בלשונות לעז לאלוקיהם - כמו גוד באנגלית ואללה בערבית שנפסק שאסור לאמרם סתם. בעיניי הדבר אינו ברור כלל אם בגוד - שהרי אלו עכו"ם (נוצרים)- ולכן אין זה כינויו של אלוקינו, ואם אללה - הרי השם הזה ניתן בתקופת הג'אהליה (טרום איסלאם) לפסל הגדול שהיה להם. פרט לכך מה משנה במה הגויים מכנים את אלוהיהם - הרי לא כך אנו מכנים אותו - וזה מה שקובע לא?

אכילה במסעדות

הרמב"ם כותב רמב"ם בהלכות דעות פרק ה הלכה ב כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו, ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול, כדי שלא יתגנה בפני הבריות, ולא יאכל אצל עמי הארץ ולא על אותן השלחנות המלאים קיא צואה, ולא ירבה סעודותיו בכל מקום ואפילו עם החכמים, ולא יאכל בסעודות שיש בהן קיבוץ הרבה, ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין, והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם, והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן. *האם אסור לאכול במסעדות? מה גדר מסעדה לפי הרמב"ם האם אלו ששולחנותיהן בחוץ (שאסור) או אלו שגם בפנים (ומותר)?

Subscribe to יחס היהדות לנושאים שונים