דילוג לתוכן העיקרי

האם צריך לברך שוב המוציא אחרי יציאה למקלט באמצע סעודת שבת?

בליל שבת עשינו קידוש ובירכנו על הלחם.
התחלנו לאכול. היתה אזעקה. ירדנו למקלט.
אכלנו כדי שיעור.
כשחזרנו, מה ההלכה בזמן חירום?
האם לברך על מה שאכלנו?
האם לחזור ולברך שוב המוציא?
האם בדין שישבו לאכול ויצאו לקראת חתן וכלה, ולא השאירו אף אחד?

ושה' יברך את הרב אורך ימים ושנים ובריאות,
ותמשיך להנהיגנו עד ביאת משיח צדקנו.
 

כיצד נוהגים בנטילת ידיים ובבציעת הפת לעומת המנהגים המתוארים על הרב שטיינמן?

שלום וברכה
מתוך הספר רבי אהרון לייב: תחילה רבנו מרטיב מעט את ידיו ומשפשפן זו בזו,
כדי שבשעת הנטילה יתפסו המים על כל היד ולא יותירו בה חללים יבשים. לאחר
מכן רבנו מנגב את ידיו היטב, כי לפי ההלכה על הידים להיות יבשות לחלוטין
בשעת הנטילה. רבנו תופס את הספל באמצעות מגבת בידו השמאלית ונוטל את ידו
הימנית פעמיים, מגביה אותה מיד ומקפיד שהמים יכסו את כולה, ומנגב מעט.
אחר כך הוא תופס את הספל בידו הימנית ונוטל באופן דומה את היד השמאלית.
לפני הניגוב הוא מנער את ידיו ומברך 'על נטילת ידים' בכוונה גדולה בשמות
הקודש.

האם מברכים על שאר המאכלים לאחר שסילקו את הפת מהסעודה?

1 נטל ידיו לסעודה , ואכל כביצה פת עם מעט טחינה 
אלא שלאחר זאת הצהיר שאין בדעתו לאכול עוד פת בסעודה זו
ואף סילק את יתר הפת מלפניו.

האם יהיה עליו לברך כעת על האורז סלט והבשר המונחים לפניו ?

 

2 ואם כן,

האם הוא הדין גם כשלא סילק את הפת

אלא רק גמר בדעתו שלא לאכול יותר לחם בסעודה זו ?

 

לפי מנהג תימן, האם אומרים דברי תורה לפני ברכת המזון או אחריה?

כבוד הרב,
עניין אמירת דבר תורה לפני ברכת המזון:
מנהג תימן לומר לפני ברכת המזון דבר תורה, כדי שהשומעים ישמעו בשקט ויזכו לדבר תורה. יש בודדים שממשיכים עם מנהג אבותינו זה. 
יש שאומרים דבר תורה אחרי ברכת המזון, שזה לא נכון, כי יש רעש ואין הקשבה.
מה נכון בנידון זה?
 

האם אכילת לחם בקבלת הפנים מצטרפת לסעודת החתונה, וכיצד יזמן מי שיוצא מוקדם?

שלום עליכם הרב.
1. האם בבופה של החתונה יש אפשרות לאכול לחם ולהגיד שבדעתי לאכול בתוך האולם?
אין פה עניין של הפסק בין הבופה עד הכניסה והאכילה באולם?
וגם אכילה לפני תפילת ערבית...?
2. אם ברצוני ללכת לפני שבע הברכות מותר לי לזמן ב 3 אנשים מהשולחן שלי וזה בסדר?

אילו ברכות מברכים כשסעודת יום שישי נמשכת לתוך השבת?

אנשים שישבו לאכול וקדש היום, פורסים מפה ומקדשים. האם אין ברכת היין או בלי? ברכת המוציא או לא?
הם סעדו עם לחם, וגם שתו יין. מה יעשו?
איך אפשר להסביר את דברי מארי בפרק כט הלכה יב הערה יג, שבת, שהוא מסביר את דברי הרי"ף, שמתאימים את דברי הרמב"ם?
שה' יוסיף לרב אורך ימים ושנים ובריאות
 

האם מותר להניח פרוסות לחם בתחתית סיר ג׳חנון כדי למנוע חריכה?

שלום לכבוד הרב,

שמעתי שרבים נוהגים בהכנת ג'חנון להניח פרוסות לחם בתחתית הסיר כדי שלא תישרף השכבה התחתונה של הג'חנון, ועי״כ נפסל הלחם מאכילה.
האם יש לזה שֵׁם מנהג? (איני יודע אם אכן רובם או כולם נהגו להניח לחם, אבל יש לציין שמאכל הג'חנון לא היה נפוץ בתימן כי אם בעדן).
האם לפי ההלכה חובה/טוב/עדיף לחשוש לבזיון אֳכָלים או שמא הדבר מותר לכתחילה בלי פקפוק?
תודה רבה

כיצד אומדים כזית במאכלים שונים כששיעורו נקבע בנפח ומשקלם שונה?

ראיתי במספר תשובות של הרב ששיעור כזית במשקל משתנה בין חומר לחומר לפי השמקל הסגולי שלו, שכן השיעור הוא בנפח. לפ"ז משמע שלא ניתן ניתן לתת שיעור אחד כולל לכזית במשקל. אך ראיתי בתשובות אחרות שהרב מביא את מארי שכתב ששיעור כזית הוא כ15 גרם. האם הרב התכוון שהביא את זה רק בקמח?

האם זמן אכילת פרס מחושב לכל מאכל בנפרד או לפי קצב אכילה קבוע?

ראיתי בתשובה של הרב: "צריך, לפיכך, לאמוד, כמה זמן אדם אוכל נפח של שלוש ביצים, באכילה תרבותית, לא חטופה, ולא מתמהמהת יתר על המידה."
האם הרב מתכוון לאמוד כל מאכל בפנ"ע, או משהו כללי לכל המאכלים.
תודה רבה מארי.

היכן מברכים ברכת המזון כשמתכוונים מראש לאכול תוך כדי הליכה בדרך?

מה הגדרים לברכה לאדם ההולך בדרך ואוכל, שנע ממקום למקום (מצד שינוי מקום, היכן יברך ברכה אחרונה - האם מחויב לחזור למקום בו התחיל? וכו') או שמא הדבר אסור מלכתחילה...
האם כלי תחבורה נחשב מקום לעניין זה?
אם אפשר אשמח אם הרב יזכיר את המקורות...

Subscribe to הלכות סעודה