היכן מברכים ברכת המזון כשמתכוונים מראש לאכול תוך כדי הליכה בדרך?
מה הגדרים לברכה לאדם ההולך בדרך ואוכל, שנע ממקום למקום (מצד שינוי מקום, היכן יברך ברכה אחרונה - האם מחויב לחזור למקום בו התחיל? וכו') או שמא הדבר אסור מלכתחילה...
האם כלי תחבורה נחשב מקום לעניין זה?
אם אפשר אשמח אם הרב יזכיר את המקורות...
מאחר ודעתו היתה לאכול תוך כדי הליכתו בדרך, יברך ברכת המזון במקום שסיים וישב בעת הברכה.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת שהחיינו במועד
מנהג עדתינו לברך ברכת שהחיינו במועדים (חגים) בבית הכנסת, כלומר: גדול בבית הכנסת מברך והציבור עונה אמן. האם מנהג זה נכון או טעות? אם תשובת הרב היא שאפשר להמשיך לברך בבית הכנסת, עולה השאלה מה עם הנשים בבית, האם האבא יברך שוב ע"מ להוציא את אשתו ידי חובה?
ברכת נטילת ידיים
לרב שלום, האם מברכים על נטילת ידיים לפני הנטילה או לאחר הנטילה ומדוע? בברכה מרובה, מתן כהן.
נט"י אחר בית הכסא
שלום הרב.
מה עלי לעשות במקרה בו אני הולך לבית הכסא לפני הארוחה? האם אני נוטל ידיים פעמיים או שאני נוטל פעם אחת ומברך עליה - וכך פוטר את נטילת הידיים שלפני הארוחה?
בתודה...
האם „תבוא מארה” נאמר גם כשאישה מברכת ברכת המזון מדי פעם ובעלה יודע לברך?
סליחה על הטרחה, אבל לא הבנתי היטב את התשובה שקיבלתי לשאלה ששלחתי.
וזה הנוסח:
-----
שאלה:
ראיתי שאפשר לצאת באמצעות עניית אמן גם ע"י מי שמחויב בברכה מדרבנן גם כאשר אני מחויב בה מן התורה. כלומר, גם אם אישה תברך ברכת המזון בקול ואני אענה אמן. אני אצא מהברכה (היה נשמע שזה אפילו לכתחילה, כי זה כאילו מוציא בפיו ממש) האם דין של "תבוא מארה למי שאשתו וכו'" שייך גם כאשר אני עונה אמן? האם זה משתנה כאשר אני יודע או לא יודע את הברכה?
אכל זית בינוני, האם חייב בברכה אחרונה?
מהו השיעור כזית שהאוכל מאכל כל שהוא בשיעור שכזה מתחייב בברכה אחרונה?
היש בנסיבות אלו לחשוש לדין האוכל בריה שמברכים לאחריה אף אם שיעורה פחות מכזית?
מדוע סטה מרן השו"ע בפסיקתו בנדון מהכלל שהוא קבע לפסוק ע"פ שני גדולים מבין: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
האם הקובע סעודתו על ברנפלקס צריך ליטול ידיים ולברך המוציא?
שלום, האם הקובע סעודתו על ברנפלקס צריך ליטול ידיים ולברך המוציא?
(ברנפלקס זה פתיתי קרונפלקס מחיטה אפויים. הרב מכיר את זה?)
תודה
ברכה על מלאווח
כב' הרב, ראיתי שכב' הרב ענה על שאלה, מהי ברכתו של המלאווח. כב' הרב ענה "בורא מיני מזונות". בסידור "שיח ירושלים" בהוצאת מכון מש"ה, נכתב "בורא מיני מזונות". במהדורה החדשה שנה זו תוקן ל"המוציא". התיקון במהדורה החדשה הוא לאחר שמורי זצ"ל ראה את מעשה המלאווח ופסק "המוציא", משום שהמלאווח נאפה במחבת עם קצת שמן. הוא גם אמר זאת במסגרת הקבלת פני רב בבית הכנסת שלו, ואינו כמו הג'חנון שהוא מעשה קדרה כמו הקובאנה, למרות שהבצק יכול להיות אותו בצק. יורנו רבינו כדת מה לעשות.
ברכות השחר
שלום הרב
קראתי ברמב"ם בהלכות תפילה לגבי ברכות השחר שברכה שלא נתחייבתי בה איני צריך לברך (כגון "הנותן לשכוי בינה" ) וגם בשו"ת הרב יוסף קאפח הרב כותב מתוך דיברי הרמב"ם שכוונתו של הרמב"ם היא גם אם עבר זמן הברכה עדיין יכול לברך אותה (רק ברכות השחר )
ואני יודע שכיום אומרים את כל ברכות השחר בין שנתחיבתי בין אם לא
מה עלי לעשות ?
האם חולה צליאק מצטרף לזימון
שלום רב!
בשאלה דומה בעניין שנשאל כב' הרב הוא ענה "שמעתי שיש לו לחם דגנים משלו, ואם כן, יכול הוא להצטרף לזימון. ואם לא אוכל לחם דגנים כלל, אינו מצטרף לזימון של שלושה, אבל הוא מצטרף לזימון של עשרה." אציין כי ה"לחם" של חולי הצליאק אינו מחמשת מיני דגן. אומנם יש "פיתות" ו"לחמניות" אך הם עשויים מתערובות של קמחים שונים העשויים מתירס, חומוס ועוד. השאלה היא האם חולה צליאק יכול להצטרף לזימון כשאלו ה"לחמים" שהוא קובע עליהם את סעודתו?
שאלה בנושא הלכה
שלום לכבוד הרב!
אני נוהגת כמנהגי האשכנזים, ורציתי לשאול - אם יש לפני כמה מינים של מזון: למשל: וופל בננה ומיץ מה בדיוק אני צריכה לברך ובאיזה סדר?
תודה.
טו בשבט שחל בשבת, האם חייב לברך ברכה אחרונה או שברכת המזון פוטרת?
היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?
האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?
מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?