דילוג לתוכן העיקרי

האם חייל או רופא שישן בבגדיו מברך ״מלביש ערומים״ לפי הרמב״ם?

האם חייל בכוננות, או רופא תורן, שנדרש לישון בלילה בבגדיו, יברך בבוקר ברכת מלביש ערומים או שלא יכול לברכה על פי דעת הרמב״ם מפני שלא מתלבש בבגדיו בבוקר?

האם קמח ללא גלוטן טעון ניפוי, וכיצד עמילן החיטה משפיע על ברכת הלחם?

יש 2 סוגים של קמח ללא גלוטן - יש ללא עמילן חיטה ויש עם עמילן חיטה.:
א האם צריך לנפות?
ב האם קמח ללא גלוטן ללא עמילן חיטה – מחויב המוציא או לא?
ג האם קמח ללא גלוטן שהוא כן עם עמילן חיטה מחויב המוציא או לא?
ד מה גורם לזה שיהיה המוציא – האם הגלוטן או עמילן חיטה?
אשמח לתשובה חד משמעית.
 

האם הגדלת טלית קטן מאפשרת לברך עליה לפי הרמב״ם גם ללא עיטוף?

הבנתי מהרב שהרמב"ם לא מזכיר טלית קטנה ושאין לברך עליה. 
שאלתי, - האם יש מידה מסוימת (גדולה) של טלית קטנה, שגם הרמב"ם יודה שיש לברך? או שכל עוד זה טלית קטנה, הכוללת פתח לראש, וחציה מאחור וחציה מקדימה, ולא מונחת כעיטוף כפי מנהג תימן, אז אין לברך בכל מקרה (אפילו אם היא תהיה גדולה)?
 

כיצד קובעים קביעות סעודה לברכת המוציא ולאכילה בסוכה: לפי הכמות או הכוונה?

שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו

ליקוי לבנה בהיבט האמוני וההלכתי

תוכן
אין מברכים על ליקוי לבנה. דברי האגדה על סימן רע מכוונים לחשבון נפש. לצד התנגדות הרמב״ם לאסטרולוגיה, יש ערך בלימוד האסטרונומיה ובהתבוננות בפלאי הבריאה המחזקת אמונה.

מדוע מי שיצא ידי חובה יכול לברך לאחרים, אך אינו מוציא אותם בתפילה באותה דרך?

בהמשך לשיחה עם הרב:

1.    בהלכה יומית לפני מספר חודשים, הרב השיב בעניין אבלים שלא יודעים להתפלל, אם מי שכבר התפלל יכול להוציא אותם ידי חובה. הרב אמר שלא, לפי שכבר יצא כבר ידי חובתו - תפלתו אינה אלא נדבה, ולא יכול להוציא את החייב בתפלה. הרב הוסיף שרק בקִרּוּי - שאינה אפשרות מעשית - יכולים לצאת.

Subscribe to הלכות ברכות