כיבוד הורים
לק"י שלום מארי, אחד מהורי מעשן סיגריות ומידי פעם הוא מבקש ממני לרכוש בעבורו סיגריות, אני מיצידי מרגיש עם זה לא נוח במיוחד שמחקירים רבים מראים שזה פוגע בבריאות. רציתי לדעת האם מותר לי לסרב לרכוש את הסגריות או שמה אני נכנס לפגיעה בכבוד הוריי. בתודה ובברכת התורה תזכה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים.
יחסה של ההלכה מול החוק כיום ביחס לנכסים של מי שהוכרז פושט רגל
מהי תרומתה הערכית של ההלכה לחברה ומהם הכלים שהיא מעניקה במטרה להתמודד עם הספקת המזונות לבנים?
החוק קובע שמשאירים ביד פושט רגל נכסים לסיפוק המזונות שלו ושל בני ביתו ואילו ההלכה מתחשבת רק בצרכיו האישיים, האמנם?
נזקק להזרקה יומיומית, האם רשאי בנו להזריק לו אף אם זה כרוך בהוצ' דם?
בקש שבנו המומחה לכירורגיה יבצע בו הניתוח, האם רשאי הבן לעשות זאת?
"האב שמחל על כבודו, כבודו מחול", האם יש סייגים לכלל זה?
לימוד תורה וכיבוד אב ואם ואח גדול
לרב שלום וברכה אני פרוד בן35 אב לשני ילדים וגר עם הוריי וכנראה שמעשיי לא לרוחם כגון לימוד תורה וצדקה ומעשי חסד ולמרות גילי המבוגר הם מנסים לקרר אותי מתורה ויר"ש על ידי הפחדות וקללות שמתאימות לשונאי ישראל ולמרות מאמצי להשכיר דירה הם מטרפדים זאת בכל פעם ומסיתים את אחיי כנגדי שאלתי היא האם אני חייב בכבודם וכן בכבוד אח גדול שמנסה לדכא? איך לא להשבר רוחנית ולהמשיך בדרך התורה?
האם מותר לקרוא שם בנו כשם אביו גם בחיי האב?
היש לחשוש בנסיבות אלו שהינו עובר על "מורא אביו"?
באלו תנאים יכול הבן להזכיר שם אביו?
כיצד פנה יהושע למשה: "אדני משה כלאם" והרי אסור לקרוא לרבו בשמו?
היש היתר לקרוא לרבו בשמו אם השם הוא נפוץ מאד?
האם איסור איזכור שם הפרטי של האב או שמו הפרטי של הרב חל גם בכתיבה ?
היש איסור לקרוא לחברו בשמו הפרטי אם זהו גם שמו הפרטי של אביו?
האם מותר לבן לשבת במקום אביו בבית הכנסת כאשר האב שינה את מקומו?
היש במקום ישיבתו של האב קדושה או שזה חלק מגדר חיוב מורא הבן מאביו?
האם התשובה לשאלה זו מושפעת מ"מראית העין" של הציבור ופרשנותו למצב שכזה?
האב שנתחייב שבועה התורה לבנו בבי"ד, האם רשאי הבן להשביעו?
מהן המשמעויות של שבועה באלה והאם יש בזה פגיעה בחיוב הבן בכבוד אביו?
באלו מסוגי השבועות רשאי אף הבן להשביע את אביו שבועת התורה?
מהי ההנהגה הראויה לבן כאשר יש בינו לבין אביו חילוקי דיעות בנושאים ממוניים?
יהודי עבריין וכופר שנפטר, האם חלים עליו דיני אבילות והאם רשאי בנו לומר עליו "הריני כפרת משכבו"?
הרמב"ם פסק שבשנה ראשונה אומר הבן "הריני כפרת משכבו". האין זה סותר שיטתו שכל נפטר נדון עפ"י מעשיו בעולם הזה?
כאשר דוד המלך התאבל על בנו אמר "מי יתן מותי תחתיך". האם התכוין שהוא מוכן לתת חייו ע"מ שבנו ישאר בחיים?
היש קשר בין החיוב באבל על אביו לבין הכבוד שהבן מחויב לאחר מיתת אביו כולל באמירת "הריני כפרת משכבו"?