דילוג לתוכן העיקרי

השתתפות בסעודת הודיה בשנת אבל

שלום לכבוד הרב שליט"א.
אני בשנת אבל. חבר לעבודה עורך סעודת הודיה לאחר טיפול רפואי שב"ה הוכתר בהצלחה. הסעודה תתקיים באולם אירועים, באחד מימי הששי לפנה"צ. לא ידועים לי פרטים נוספים (אוכל לברר בהתאם לצורך). האם מותר לי להשתתף? חזק וברוך

מי שקם מאבלו, האם אסור לו לשבת בבית הכנסת במקומו הקבוע?

תוכן

האם ישנם נסיבות שאבל רשאי לקום מאבלו תוך "השבעה" ואולי אף ביום הראשון לאבלו?

מהו הטעם של ההגבלות שהוטלו על האבל בדרכי ישיבתו והאם יש להחיל אותם אף בשבת?

האם אבל רשאי במהלך "השבעה" להשתתף בחופת בניהם או שיש לערוך החופה במקום ישיבת האבלים?

אזכרה

שלום רב סבתי מצד אימי נפטרה ב - י"ב בטבת תש"ע ונקברה באותו יום. סבתי היתה ספרדית (תורכיה) ואחים של אמי אינם דתיים כך שמבחינת מנהגים והלכות שונות בכל הקשור לאזכרה הם שואלים ומתייעצים איתנו (אבי תימני שאמי ואנו נוהגים כמנהג תימן). יש לי מס' שאלות בנושא:
א. מתי יש לעשות אזכרה של שנה לסבתי ז"ל, מתי מפסיקים לומר קדיש ומתי מפסיקים עם דיני האבלות (שאלתי היא בדגש על אם קיים הבדל בין ספרדים לתימנים).

הפסקת קדיש

לכבוד הרב רצון שלום. אני יודע שלא נהגו מנהגי אבלות לאחר השבעה והשלושים במשך השנה להוציא את היארצייט, לא היו מנהגים מיוחדים וכו' בתימן. אני שייך לזרם הבלאדי ונוהג לעבור לפני התיבה ולומר קדיש על אבי ז"ל חובארה חיים מרמת עמידר. השאלה שלי מתי להפסיק את אמירת הקדיש. ידוע לי שלמנהג אשכנז לא אומרים בחודש האחרון ולמנהג הספרדים מפסיקים לשבוע כיצד עלי לנהוג?
תודה חובארה יחיאל

Subscribe to הלכות אבלות וקבורה