דילוג לתוכן העיקרי

היש לאסור תגלחת הזקן, גזיזת צפרניים ותספורת נשים בימי "בין המצרים"?

תוכן

האם נועדו ימים אלו לחשבון נפש והכנעה או ימי אבל על החורבן המחייבים הנהגות כאבלים כולל האיסורים דלעיל?
האם חלות האיסורים הנ"ל מוגבלת רק לשבוע שחל בו ט' באב או גם לתקופה מר"ח אב ואולי לכל שלש השבועות?
היש לסמוך בנדון על עדות ראיה על הנהגות של קהילות מסוימות?

אבילות

שלום לכבוד מארי אבל על אביו. לאחר שלושים יום מציק לו שער ראשו האם מותר להסתפר? בהלכות אבל פרק ו' הל' ג' כתוב:חייב לגדל שערו עדשישלח פרע או עד שייגערו בו חביריו. במקרה דנן אין גידול פרע. ועוד ילמדנו רבנו מנהג אבותינו בתימן בנושא הזה.

אבל בתוך שנה לאביו

רציתי לשאול כה"ר מה הדין לפי רבינו ומארי לגבי מי שנמצא בתוך שנה על אביו להשתתף באירועים הבאים:
1. חתונה של אחיין.
2. חינה של אחיין.
3. שבע ברכות של אחיין.
4. שבת חתן של אחיין.
5. ארוחה משפחתית של יום הולדת לאחד מבני המשפחה.
6. חנוכת בית של חברים.
7. בר / בת מצווה של חברים. אבקש את תשובת כת"ר, בברכה רבה.

מהלכות אבל

הרב ערוסי שלום,
מציק לי שאני רואה שבימינו לא נוהגים בהלכות, שאפילו השו"ע כותב אותם ולא רק רבינו.
1. אשמח אם תפרט לי מדוע השו"ע יורה דעה סימן שנא: אין קוברין את המת אלא בטלית שיש בו ציצית. והיום לא נוהגים כך?
2. לגבי קבורה בארון גם רבינו וגם שו"ע כותבים על קבורה בארון, וראיתי בסרט על מארי בנושא הקבורה בקומות, שרב אחד מהמועצה של הרה"ר שאל מה יקרה אם יפול שם טיל, ואמרת בשם מארי שהשיב לו: אנו דנים על המתים, ועלינו להציל את החיים, שהמתים כבר מתו... אם כן, מדוע לא קוברים בארון? או יותר נכון לשאול, מדוע אלו שכן קוברים בארון, בדר"כ חרדים מתרעמים על כך?

אשכבה

שלום לכבוד הרב,
1. אחי ז"ל נפטר לפני חודשיים וחצי, ורציתי לדעת אם אני יכול לקרוא בבית לעצמי בספר עילוי נשמות את מה שצריך ואז להגיד אשכבה בנוסח הקצר בשביל אחי ז"ל? או שבשביל אשכבה צריך מניין?
2. האם אני יכול להגיד אשכבה אחרי לימוד תורה מכל סוג (למשל גמרא, משנה, תורה שבכתב, הלכות)?

קריעה על אדם כשר

מארי ערוסי, אשמח אם תבהיר לי את ההלכה שפסק רבינו בעניין קריעה על אדם כשר. ראיתי בספרו של הר"י יוסף, ילקוט יוסף, כי הוא אומר שהיום לא קורעים על אדם כשר, הוא גם נותן קריטריונים לכך שאדם כשר הוא כזה שאין פקפוק על ישרותו, ושמירת מצוותיו וכיו"ב.
א. אשמח אם הרב יסביר לי מהו אדם "כשר" שלפי רבינו יש לקרוע עליו בשעת מיתתו.
ב. מדוע הרב יצחק יוסף טוען מה שטוען?

שריפת גופות - דעת הרמב"ם

האם ישנו מקור, בכתבי הרמב"ם ובשיטתו, לאיסור שריפת גופות? איסור "לא תלין" לא קיים כאן, ואולי מצוות קבורה מתקיימת גם בזה (עם קבורת האפר, ואולי אף בלעדיה), ומיהכי תיתי שזו דרך בזיון? ואולי הפסק "אם ציווה שלא ייקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה, שנאמר 'כי קבור תקברנו' " - מדבר על שציווה שלא יקבר אלא יזרק בחוצות או יוטל לאדמה כהרוג מלחמה, והדבר בזיון; ואילו שריפה דין קבורה לה לעניין זה. ובפרט אם במפורש הדבר לא בגלל מחשבת ע"ז או מחשבות זרות אחרות, אלא שלא תהיה מעמסה על בתי הקברות וכיוצ"ב מסיבות שאינן כפירתיות.

Subscribe to הלכות אבלות וקבורה