תכנים לקריאה נוספת
יום העצמאות - הלל
שלום הרב!
מה דעתך בנושא הלל ביום העצמאות ואיך להגיד (שלם או בדילוג)? שיר התקווה ?! ודגל ישרא - ל?תודה רבה!
ימי הזיכרון ויום העצמאות כימים מכוננים למימוש החזון היהודי
מתוך עיון בפרשיות השבוע סדר טהרה - תזריע מצורע ופרשיות אחרי מות קדושים
קדושתה של ירושלים
מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.
הלל ויום העצמאות
שלום לרב רצון.
בהלכות מגילה כתב רבנו שקריאת מגילה היא תקנת נביאים. בהערה שם הביא מורי שאין לנו לחדש חגים מליבנו אלא רק אם יש בין המתקנים גם נביאים. בהלכות חנוכה כתב רבנו שתקנו חכמים ימים אלו בהלל והודאה. מספר שאלות לי:
א.כיצד תקנו חכמים את החנוכה הרי לא היו ביניהם נביאים (חגי זכריה ומלאכי אחרוני הנביאים הם)?
ב. לעניין אמירת הלל ביום העצמאות, דעת מורי היא שאין אומרים הלל כלל משום שאין אומרים הלל בכל יום, אך גם לא אומרים תחנון. במה שונה כח הרבנות הראשית בימינו מכח חכמים בימי בית שני לעניין קביעת הלל? האם נצרך בית דין שחל עליו דין 'סמיכה' על מנת לתקן אמירת הלל?
"ירושלם, אורו של עולם"
היש מקום, מבחינת ההלכה, לייחד יום לציון שחרור ירושלים מעול זרים?
מהי הסיבה שימי החנוכה ופורים ואף יציאת מצרים נשמרים לדורות למרות שחלפו אלפי שנים וללא קשר לריבונות יהודית?
מהי היחודיות של העיר ירושלים עיר הקודש בתהליך של העצמת האמונה ביהדות ושלמות מוסרית לאנושות כולה?
שונות
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
א. אני תלמיד בישיבה תיכונית, דתית לאומית. ביום ירושלים הבעל"ט הולכים כולם למה שמכונה 'ריקוד דגלים' (בשירה ובריקודים רוקדים ושרים ומודים לה' שהצילנו במלחמת ששת הימים ונתן לנו את ירושלם, רוקדים את רוב ככל רחוב יפו ומגיעים עד הכותל, כמובן שהארוע נפרד ושרים רק שירי קודש והלל לירושלם). האם ללכת עם כולם לריקוד דגלים או להשאר ללמוד בישיבה? כמובן בלי להבליט את מעשי.
ב. אם אפשר לקבל מהרב המלצה לספר מוסר, לאחר מסילת ישרים, המתאים לי.
תודה רבה לכבוד הרב.
הלל ביום העצמאות
פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.
יום העצמאות
מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,
כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?
עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.