התחברות לשורשים - מרשם של היהדות להצלחה במערכות ישראל
דברים שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו בפתח יום העצמאות התש"ע
דברים שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו בפתח יום העצמאות התש"ע
והרי אפילו לגדולי ורבי האומה לא נקבעו ימי זכרון משום שאין להתקשות על המת יותר מדי ובכך כביכול להתריס כלפי מעלה?
מה המתכון שמציעה תורת ישראל במקרה של פטירת האדם ע"מ לחזק את האמונה בלבו של כל יהודי כולל בצדקת הדרך?
מי נכלל בהגדרת חללי מערכות ישראל ומה עם החללים שנפלו על קיום העם היהודי בארצו מאז כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון?
כיצד התפתחה הנורמה ברמה כמעט דתית לעמוד בשעת הצפירה למרות שהחוק אינו מחייב זאת?
האם ישנו חיוב מבחינת הנוהג לעמוד בשעת הצפירה למי שהוא אוכל או שוכב על מיטתו?
באלו נסיבות חייבים לעמוד בשעת הצפירה עפ"י שיקולים הלכתיים כולל למניעת חילול השם?
מדוע פותחים אנו שוב ושוב את פצעי היגון והשכול? השאלה מקבלת משנה תוקף, מאחר ואיננו מוצאים במקורות ישראל ציון ימים למען נופלי הקרבות.
התשובה שלי היא שכינוסים אלו הם מעמדות שבועה, שאנו - האזרחים, לא ננטוש את מדינת ישראל לעולם.
שנשמור את המדינה היקרה שהגיבורים נתנו לנו - מדינת יהודית יהדותית שבה יחיה עם ההולך לאור ערכי הצדק של עמנו ותורתנו הקדושה.
השוואה בין השקפותיהם של רבי יהודה הלוי והרמב"ם ביחס לענייני הגאולה קיבוץ הגלויות והמשיח.