עשיית מלאכות צורכי רבים בחול המועד

שלום,
1. האם אדם דתי שעומד בתור בחנות מסויימת, ומפגין חוסר סבלנות בצורה לא יפה כלל, כך שנגררות תגובות הציבור מסביב באותה שעה, עובר על חילול ה'?
2. האם עצם עשיית מעשה כלשהו שגורם לחילונים לדבר על דתיים ככלל, ועל הדת, בצורה לא טובה נכלל בחילול ה'?
3. האם בהכרח זיווגו הראשון של אדם, כלומר, האדם שאיתו מתחתנים הוא הוא הזיווג המוכרע ואיתו יש להתמודד לא משנה המצב בין הזוג?
תודה ושבת שלום.

שכן הגובל עימי רוצה הסכמתי לתוכנית בניה בחלקתו, כשמדובר על אחוזי בניה ושטחים שהם רבים יותר ממה שהעיריה מאשרת באזור וממה שאישרו לי, כמו"כ מבקש יחידות נוספות יותר ממה שרגילים לאשר באזור ויותר ממה שאישרו לי, האם יש לי ע"פ דין סיבה מספקת להתנגד?

שבוע טוב כבוד הרב
רציתי לדעת עד כמה יש אמת בנושא הזה הקפדה? האם זה יכול לגרום עיכובים לאדם להשפיע הצלחתו זיווגו ובריאותו?
ב. אם אדם לא זוכר אם פגע או הכעיס מישהו לא במכוון אך ניתן להסיר הקפדות האלו בהנחה שאנחנו לא יודעים אם יש או אין
ג. מה דעת רבינו ומארי על הנושא הזה? יש לא מעט שמאמינים בנושא וזה מבלבל את האדם
תודה לך כבוד הרב

מה דין פושט רגל שחייב הרבה הרבה כספים וכן נדרים לביהכנ"ס.

מה הדין כאשר היום שוב פתח עסק, 

האם ניתן לגבות ממנו את הכספים?

לאחרונה נתקלתי בטענה שלדעת רמב"ם חלק ניכר מעם ישראל לא ראוי לייחס והשקעת זמן מפני רמתם שכלי - מידתי. לטענה זו קיומם מאין תפאורה, רקע עבור יחידי סגולה. אני ניגש דרך קיצוניות: “אל תען כסיל כאולתי, פן תשוה לו גם אתה.”- אין כתוב "אל תען כלל”, אלא "כאולתו", זאת אומרת, יש ייחס שהוא ראוי לו, להבנתי המשמעות הוא: “כסיל שואל לא לעניין ואתה תענה לעניין.” או אף יותר קיצוני: “דע מה תשיב לאפיקורוס."- אפילו לזה יש סוג לתשובה הוא ראוי לה. מכאן, וואדי, עניין הוא של מינון וצורה ולא של העדר ייחס והשקע.

שלום לכבוד הרב
1) האם מותר לבעל שטח פרטי להרעיל כלב שנכנס לשטחו הפרטי וזאת לאחר שבעליו התבקש שלא לשחרר את הכלב מפני שהכלב מלכלך, גורם נזקים וגם מונע מילדים קטנים להסתובב חופשי בשטח זה, בגלל פחד מהכלב? והאם יש חובת תשלום פיצויים לבעל הכלב?
2) מה הדין אם כלב אחר הורעל ומת האם צריך לשלם פיצויים ?

לרב שלום וברכה בישיבה שלמדתי שם לפני שנה הגיע גר לאחר שעזבתי והוא שם לומד עד היום והתגייר בפרשת יתרו הקודמת ומשתלב בלימוד הגמרא והלכות וממה שסופג מסביב אך לאחרונה גבה ליבו בדרכי השם והוא מעיר לי לפחות כשאני בא להתארח בשבתות הערות הלכתיות ומוכיח בדרך לא נכונה ואני לרב מבליג על העניין אך מה עושים כשזה כבר גוזמא? איך מעירים לו ?

בס"ד שלום רב!
אני גרה עם משפחתי בבניין מגורים בתוך עיר. השכן שגר בבניין ממול, התלונן שהאורות אצלנו בתוך הבית דולקים עד שעה מאוחרת בלילה, וכן האורות שנמצאים במרפסת שלנו בקומה השניה. (אנו גרים בבניין אך יש לנו 2 קומות), לטענתו, האורות חודרים לו לחדר השינה. הוא ביקש שלא שלא נשאיר אותם עד מאוחר. האם בקשה כזו היא לגיטימית?
תודה.

שלום כבוד הרב,

ברצוני לשאול את מורנו ורבנו הגאון מורי רצון ערוסי הי"ו אני אוהב לשמוע מוזיקה. כן, אני יודע שרבנו לא אוהב את זה, בלשון המעטה. אבל אני אוהב את המוזיקה ויכול ואוהב לשמוע שירים בשפות שאין לי מושג מה אומר הזמר, אלא כי המוזיקה מרחיבה את נפשי, וגורמת לי לשמוח. יש במוזיקה הודית ויוונית או ערבית (איני יודע אף אחת מהשפות האלה) שירים יפים מאד אני יכול לדקלם אותם כתוקי אבל אין לי מושג מה הם אומרים וגם לא אכפת לי כי רק הצלילים מעניינים אותי.
1. האם ממש אסור לשמוע את המוזיקה הזאת?

משרד התרבות החליט השנה להעניק הדלקת משואה לאדם שרואה את טובת העם לנגד עיניו ומכוון לשם את יצירותיו ומעשיו, דא עקא הוא בכישלונו האישי נשוי לגויה, האם מן הראוי לדעת תורה להעיר על כך בפומבי שלא ילמדו ממעשיו ויראוהו כדמות לחיקוי ? או שמא נאמר מצווה לא לומר דבר שלא ישמע ויגרום לעוד פילוג בתוך העם הרי פוק חזי כמה מחללי שבת (שהיא בכרת ולא בלאו) יש התורמים יום יום ממרצם וכוחם למען המדינה והרי אם נלך בשיטה זו אין לדבר סוף? או שמא נאמר שאני נישואין לגויה שבאמת אפשר לומר כאן שזה "מקומם את הרגש הלאומי" ולכן אין זה מן הראוי שידליק משואה ויש מקום להעיר.

לק"י שלום כבוד הרב,
ידוע שאיסור מדאורייתא לנקום, שנאמר "לא תקום ולא תטור את בני עמך", אך מאידך התורה שבעל פה מלמדת שכל ההלכות שבין אדם לחברו הן רק בין יהודים שומרי מצוות ("עושה מעשי עמך"). אם כן, השאלה שלי היא האם מותר ליהודי לנקום ביהודי שהוא רשע על פי כל קנה מידה הלכתי - מחלל שבת בפרהסיא, כופר בעיקרים וכו' - גם אם המניע שלו הוא נקמה אישית?
תודה מראש