בחירות

ראשית, עליך להיות זהיר שלא ללכת שולל אחרי סיסמאות בחירות, כי יש בהן מן ההפרזות ומן ההכפשות על ציבור עובדים ועל ציבור שאינם עובדים וכיו"ב. כי לא כך צריכה להתנהל תעמולת בחירות על פי ההלכה. ולצערנו, ולדאבון לבנו, עדיין אנו רחוקים מאוד מתעמולת בחירות שמתנהלת לפי ההלכה, לכל דבר ועיקר. אשר למפלגה של הרב אמנון יצחק. ראשית, צר לי על כל פילוג בכלל, ובמחנה שלומי אמוני ישראל בפרט. ככלל, אסור שתהיינה מפלגות, רק תנועות ערכיות, שלא נלחמות זו בזו, אלא נאבקות להשיג יעדים חשובים מאוד לכלל עם ישראל. ועל דא קא בכינא, שדווקא בקרב האמורים לדקדק בתורה ובמצוות, בקרב האשכנזים ובקרב הספרדים יש מחלוקות מכוערות, שנזקיהן מרובים, ועל אחת כמה וכמה שהם כרוכים בחילול ה', איום ונורא, בגלל הפרסום בכלי התקשורת של ימינו. שנית, הרב אמנון יצחק זכה לייסד תנועת תשובה עולמית, וה' חננו בלשון לימודים, ולכן היה עליו לשאול את גדולי הדור, אם כניסתו לפוליטיקה לא תפגע בתנועת התשובה. לדבריו, הוא קיבל את ברכת הדרך מהגאון הרב שטיינמן שליט"א. אבל בוודאי שהיה עליו לשאול גם את גאון דורנו הגר"ע יוסף שלי"א. לדבריו, הוא רצה, אך נחסם ע"י בני ביתו של הגר"ע יוסף שליט"א. אך הרב אמנון יצחק, ב"ה, די חכם, כדי למצוא דרכים חלופיות כדי להגיע לגר"ע יוסף שליט"א, שהרי בעבר, הוא קיבלו באהבה ובחיבה. כלום אם היה שולח לגר"ע יוסף מכתב רשום, אישי, לא היה נמסר לגר"ע יוסף שליט"א. אתמהה!! במיוחד אם בני הבית היו יודעים שאם אותו מכתב לא יימסר היה המכתב מתפרסם. ולכן, צר לי מאוד מאוד שהרב אמנון יצחק נכשל בשתיים, בהחלטתו לייסד מפלגה, בלי לקבל את ברכת הדרך גם מגאון ישראל והדרו, הגר"ע יוסף שליט"א. כי בכך, אפשר שייפגע באחדות מחנה התורה, וגם במפעל האדיר, של תנועת התשובה. זאת ועוד, כלל גדול לימדונו חז"ל, "מתון מתון ארבע מאות זוזי", והחכם מכל אדם הנחנו, "דברי חכמים בנחת נשמעים". ולא היה לו לצאת בקול גדול, ובפרסום אדיר בעניין זה. גם דבריו שכאילו מו"ר גאון דורנו, כביכול נכשל ח"ו באיסור תורה, שלא שמע אותו, תמוהים. אף שיש חובה לשמוע את הנחשד, אבל הרי הרב אמנון יצחק מדבר בקולי קולות, בכלי התקשורת, ודי למרן שישמע כמה מדברותיו המתלהמים, כדי לכתוב שהקדיח תבשילו. וכדי שתבין, באיזו מידה שגה הרב אמנון יצחק עתיר הזכויות בתחום התשובה, במחלוקת הזו שנוצרה בגין כניסתו לפוליטיקה, ראה את דבריו כנגד רבנים שיצאו כנגדו, בגלל שמיחו על כבוד מרן, שהם ימותו מיתה משונה. ה' יצילנו. כלום זהו השיח שצריך להיות מפי מי שאמור לשמש מופת לאלפים, שחוזרים בתשובה!! הרי תורתנו היא תורת חיים, ודרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום!! כך שגם לגבי שאלתך השנייה, כבר השבתיך, אם הבנת את דבריי. אולם מעבר לחובתי כלפיך כשואל, אני חרד חרדה גדולה מהשלכותיה של מחלוקת זו. ולכן אני מתפלל לה' ומייחל לכך שהרב אמנון יצחק יתעשת ויפנה במכתב אישי, או בתקשורת, שהוא מבקש סליחה ממרן, ומבקש שיקבלו לשיחה אישית. לענ"ד אם יפעל כן, הוא יהיה גיבור. כי זו גבורה נפשית לנהוג כן. ואין לי ספק שמרן יקבלו. כי מרן עשה כל ימי חייו, ועושה גם כעת בעת זקנותו כדי לשמור על עולם התורה, וכדי לשמור על עמך בית ישראל, לצרכיהם הרוחניים והקיומיים, ותנועת התשובה בוודאי יקרה לו, לא פחות ממפעלים רבים ואדירים, שמרן תמך ותומך לאחד את השורות, וכדי להציל את תנועת התשובה, שהיא בבת עינינו. ואוסיף ואכתוב דבר שמכאיב לי מזה שנים רבות, ואשר גם הוא משמש רקע לתוכן תשובתי זו. לפני שנים רבות פניתי לידידי, הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, רבה של רמת אלחנן, בעניין יזמתי למען משפט התורה, ייסוד בתי דין לממונות ועידוד כלל ישראל, להפנות סכסוכיהם הממוניים רק לבתי דין לממונות. הוא בירך אותו בע"פ ובכתובים, ויישר כוחו, והוסיף ואמר: "הרב ערוסי, אילו זכינו, היו כל ח"כים דתיים, 30 במספר, מתלכדים סביב הצעתך, והיו מחוקקים חוק לבתי דין לדיני ממונות, כי 30 ח"כים פוליטיים הוא כח פוליטי חזק, שכל ראש ממשלה זקוק לו. אך לצערנו, לא זכינו". ובעקבות דבריו, ניתן לומר, אף בימינו אלו, אילו זכינו והיו כל הדתיים מתאחדים, בכל דרך של איחוד, היו הם הכח הפוליטי המרכיב את הממשלה, בלי שום גוזמה. אך לצערנו, טרם זכינו, בגלל גורמי הפירוד הפועלים בקרבנו, וה' ישיבנו בתשובה שלמה.