תאונת דרכים שנגרמה עקב הוראה

אני מחפשת ציטוט מהמקורות המדבר על כך שעשיית משפט צדק הינו מלאכה קשה, וכי על השופט להעזר בכל כלי לצורך עשיית דין צדק. אודה לרב אם יוכל לעזור לי.

לכבוד הרב שליט"א השלום והברכה! הנני אברך בישיבה ועוסק בחינוך לפרנסתי.
רציתי לשאול את הרב שאלה בנושא לימוד ענייני 'חושן משפט' בכלל. אני מוצא בעצמי רצון להתפתח בתחום של לימוד חושן משפט בע"ה. בד בבד, אני חש צורך להתמחות גם בלימוד משפטים, כדי להיכנס לעולם המשפט הנהוג בימינו בחברה, ולהאיר בו את אור התורה בצורה זו או אחרת. אינני יודע כיצד בדיוק אעשה זאת.

1. האם ניתן לזמן לדין תורה שופט ערכאות דתי אשר טעה בודאות בשיקולי פסק הדין וחייב את הזכאי והצדיק את החייב.?
2. כיצד זה מתבצע?
3. על מה ניתן לתבוע עורך דין חרדי שהגיש תביעה אישית שלו כנגד אדם דתי לקוח שלו בערכאות, מבלי לזמן לדין תורה לפני כן? ומה דינו של פסק הדין שניתן בערכאות במקרה זה?
4. האם ניתן לממש פסק דין תורה על ידי תביעה בערכאות?
בתודה

שלום. נתאר לעצמינו משפחה שהתחילה מאפס. הבעל הבטיח לאשתו בכתובתה סכום אשר הוערך בזמן החופה לכמה יוכל לשלם לה, הסכום יחסית לא היה גדול. לימים האשה למדה, עבדה והשתכרה 10000 שח בחודש, הבעל עבד והשתכר 5000שח (יחד גם קנו דירה למשל) עפ"י" ההלכה הבעל יורש את אשתו ואין בעיה. ברם האשה לא יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה בלבד. נשאלת השאלה מדוע יקבלו אחי הבעל (במצב שאין ילדים) את כספה של האשה (בעיקר) אשר לא טרחו ולא עמלו בעבורו, מה הגיון בדבר? (לענ"ד השאלה קיימת גם אם האשה לא עבדה כלל, שהרי עבודות הבית שווין יותר מסכום כתובתה)
תודה רבה ושכרו מאת ה'!

שלום רב. אני והתובע נגדי, ניהלנו דיון בבי"ד (בוררות), וניתן פס"ד לטובתי. אלא שאחד הסעיפים בפס"ד מנוסח בצורה לא מפורטת, דבר שגורם בעיות שונות - בעקבות כך שהתובע מנסה לפרשן אותו בצורה שתרוקן אותו מתוכנו. אני רוצה לבקש מאותו בית דין שיתן הבהרה שתבהיר ותפרט מה התכוונו באותו סעיף בפס"ד, ולשם כך אני זקוק לדעת מקורות (אם יש) על פיהן בי"ד צריך לתת הבהרה וכדו' על מנת להציל עשוק מיד עושקו. אני זקוק לכך, בכדי לצרף זאת לבקשה שאגיש להם - כי אני חושש שאולי לא יהיה להם כ"כ נוח מלכתחילה לתת הבהרה, (מסיבות "אימה" וד"ל).

שלו ם עליכם מהלכות עדות טז/יא נראה שפסילתו של הדיין בשל חשש של טובת הנאה נקבעת על פי אומדן דעתו הוא – הדיין משמש כרשות המבקרת את עצמו. ובניסוחו של הרמב"ם: "וכדרך שלא יעיד בדבר זה שמא נוגע בעדותו הוא, כך לא ידון באותו דבר...". שאלותי:
א. האם אכן הבנתי את הלכה והדיין מבקר את עצמו?
ב. אם אכן זה כך, האין בכך טעם לפגם? גם הדיין הראוי, רב המעלות, אדם הוא ונוגע בדבר אצל עצמו. בברכה ובתודה על זמנך דוד בן שלום קאפח

שלום רב, לגבי המצווה להקים בתי דין. ידוע שיש בית דין גדול בלשכת הגזית, ויש בתי דין מקומיים. האם תפקידם של כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים (מלבד בית הדין הגדול) הוא רק בשפיטה או גם בפסיקת הלכה בענייני איסור והיתר וכו'? כגון האם תפקיד בית דין עירוני ומחוזי על פי הרמב"ם הוא רק לשפוט בין אדם לחבירו או בין אדם למקום (כגון לדון דיני ממונות או לדון אדם שעבר על מצווה מהתורה) או שיש לו גם תפקיד בפסיקת הלכה לאנשי העיר בהלכות שבת, אורח חיים, יורה דעה וכו'? האם כל אדם היה מחוייב לפסוק הלכה כמו הבית דין העירוני שבעירו?

אני מעוניין להגיש תביעה בדיני עבודה נגד מעבידי. יש לי מס' בעיות להתדיין בבית דין רבני:
א. בית דין רבני פרטי שאני מעדיף ללכת אליו כרוך בעלויות גבוהות ואין באפשרותי לעמוד בזה.
ב. מתוך שיחה עם דיין רבני הבנתי שהדיינים הרבניים אינם מצויים כ"כ בחוקי העבודה האזרחיים, דבר היכול, לדעתי, לפגוע בצדקת המשפט.