האם כבוד הרב תומך ברפורמה המשפטית ובסעיפיה כפי שהיא מוצגת?
שלום לכבוד הרב וכל מאן דבעי,
האם הרפורמה המשפטית וסעיפיה הנוכחיים מקובלים על הרב לנוכח המחלוקת העצומה בציבור וללא הידברות ופשרות?
תודה מראש
שלום לכבוד הרב וכל מאן דבעי,
האם הרפורמה המשפטית וסעיפיה הנוכחיים מקובלים על הרב לנוכח המחלוקת העצומה בציבור וללא הידברות ופשרות?
תודה מראש
לכבוד הרב רצון מכיוון שדעתך מאוד חשובה לי ואני מאוד נהנה לשאול את כבודו שאלות ולקבלם כפסק הלכה. שאלתי היא אם אני אלך להצביע ( מה שעדיין בספק) למי עליי להצביע? איני רואה מישהו באמת ראוי!
תודה מראש
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
האם זה בר ביצוע במדינת ישראל שנת התשס"ז לתבוע את המדינה בבית דין רבני כלשהוא והיא תתיצב למשפט, זאת אומרת אפשר למעשה שהיא תתבע שם בבית הדין הרבני?
תודה, יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא אמן.
שלום רב, יש לי שכן שכבר קרוב ל4 שנים יש לו צנרת נוזלת ברצפה, מה שהזיק לתקרה שלנו בחדר האמבטיה ובשירותים. בקשות חוזרות ונשנות, והצהרת כוונות לתבוע לא מעניינות אותו. הוא עשה ככל הנראה איזשהוא סידור עם חברת הביטוחל שלו שיגידו שאין נזילה. יש לציין שהאדם הזה חרדי, ולמרות זאת, מהכרותי איתו בשנים האלה - ממונם של אחרים או סביבתם לא מעניינים אותו כל כך. הוא משליך דברים מהחלון וכך גם ילדיו. מעשן וזורק את בדלי הסיגריה בגינה ובבניין. העניין הוא, שאני בעל תשובה, ואחי אינו דתי. (אבינו נפטר) אח שלי החליט שהגיעו מים עד נפש, והוא תובע.
1. האם ניתן לזמן לדין תורה שופט ערכאות דתי אשר טעה בודאות בשיקולי פסק הדין וחייב את הזכאי והצדיק את החייב.?
2. כיצד זה מתבצע?
3. על מה ניתן לתבוע עורך דין חרדי שהגיש תביעה אישית שלו כנגד אדם דתי לקוח שלו בערכאות, מבלי לזמן לדין תורה לפני כן? ומה דינו של פסק הדין שניתן בערכאות במקרה זה?
4. האם ניתן לממש פסק דין תורה על ידי תביעה בערכאות?
בתודה
שלום לרב
1. מה דעת הרב לגבי המצב בימינו שדיינים נבחרים ע"י פוליטיקאים?
2. האם יש חשיבות לכך שבבתי הדין ישבו דיינים מכל החוגים או שאין לייחס לכך חשיבות?
3. יש הטוענים שדיינים חרדים 'מקובעים' מידי לפסיקות הלכה מחמירות ולא רלוונטיות, ובנוסף, הם לא מתחשבים במצוקות של הנשים, מה דעת הרב? *עיינתי בתשובות השונות של הרב באתר ועדיין הדבר ריק ממני, מה פוסק הרב לגבי הפרי 'פסיפלורה' לעניין:
א. ערלה
ב. ברכה בברכה ותודה יחיאל ש. כולל כפר הרא"ה
1. במידה ואדם יודע על עובד בעבודה שמבצע משהו לא ראוי (כגון קביעת פגישות פקטיביות כדי שיחשבו שיש לו הרבה עבודה) ומבצע עוד דברים לא ראויים כנגד המערכת האם חלה עליו חובה לדווח?
2. אם אדם רוצה לבדוק מחירים האם הוא חייב לציין זאת בפני המוכרים שמראש הוא בודק ללא רצון לקנות? אלא אם יקבל מחיר טוב מול שאר המקומות שבדק?
3. האם מותר להשתמש בטלפון בעבודה לשיחות אישיות? האם זה בגדר דבר שהבעלים מוחלים ויודעים שיש מציאות כזאת רק לא להפריז?
בעקבות סיכסוך שהתפרץ בבנייננו המשותף עלו מספר שאלות שאודה להתייחסותך ולקביעתך ההלכתית: בדירתנו מתגוררת רופאת ילדים ובקומה שמעילה טכנאי. שניהם נותנים שירות בביתם. בעקבות זאת בכניסה לבית נמצאות עגלות ורכבים של המבקרים בשטח הציבורי אשר גורמים למטרד הבניין. האם קיימת הלכה האוסרת על אותם מבקרים להשאיר את עגלות התינוקות או מכוניתיהם בכניסה לבניין? אשמח בתשובתך את תתייחס למקורות הלכתיים על מנת שאוכל לפנות לועד הבית עם עובדות מבוססות. שנדע רק בשורות טובות ענת
נשאלנו בהאי לישנא: איש ואשתו זקנים באים בימים, קנו לפני שנים כבר מקום לקבורה זה על יד זו. כעת אמורים להתגרש. על מי החובה למכור או להחזיר מקומו בקבורה ולקנות במקום אחר, על איש או על האשה?
האם שייך המובא בסוף פ"ב דכתובות דמחייבים את האשה לצאת משכונת המגורים כי הוא קשה לו טלטולא דגברא.
שלום כבוד הרב, ברצוני לדעת האם מותר להשקיע ולסחור בדרכים המקובלות- ניירות ערך, אגרות חובות, קניית נכסי נדל"ן בעלות הנמוכה מערכן ומחירה בעלות הגבוהה מערכן וכו'? אם כן, אילו איסורים יש להזהר מהם במהלך ההשקעות והמסחר בתחומים אלו? בציפייה שיאיר את דרכנו
אנחנו גרים בדירה שכורה, הכיור במטבח נסדק באשמתנו, ולפי החוזה האחריות היא עלינו, אבל לא כתוב בחוזה מה בדיוק אנחנו צריכים לעשות: " האם אנחנו צריכים להחליף את הכיור על חשבוננו מייד? (עולה כ -500 ש"ח). " האם אנחנו צריכים להחליף את הכיור, אבל מותר לנו לדחות את ההחלפה עד שנעזוב את הדירה? " אולי אנחנו בכלל לא צריכים להחליף את הכיור, אלא רק לשלם פיצוי כלשהו לבעל הדירה בהתאם לירידה בערך הדירה? אם כן - איך בדיוק מעריכים את הירידה בערך הדירה? האם צריך ללכת לשמאי מקצועי? ומה עושים אם גובה השכר של השמאי גבוה יותר מהנזק? אני שואל בהנחה שבעל הבית קשוח ולא מוכן להתפשר, ודורש שנלך לפי שורת הדין.