האם אב בשנת אבל רשאי להשתתף בחתונת בנו ובהקפות שמחת תורה?
1 סבא שלי נפטר לפני חודש, ואני התארסתי לפני חודש וחצי.
אבא שלי האבל אמר לי לא לדחות את השמחה (כמו שסבא שלי חינך אותו {אנחנו בית תימני לפי שולחן ערוך})
2 אני נוהג כמה שיותר לפי הרמב״ם ובגלל זה אני פונה אליך עם שתי שאלות
האם יש היתר מסוים לפי הרמב״ם, לכך שאבי יוכל להיות כמו אורח רגיל בשמחתי מבלי לשרת אחרים וכדומה, ושיוכל גם לאכול בתוך האולם ולא מחוץ.
3 לגבי שמחת תורה, היה לנו דיון בבית הכנסת, האם מותר לאבי לבוא להקפות לאחר שחרית ומוסף, לשמוח שמחה אמיתית של יום טוב לכבוד התורה? (אני אמרתי שזה מגיע לסתירה מסויימת כי אין אבלות ביום טוב. ויותר מזה, ה30 של סבא שלי היה בחול המועד וזה התבטל, אז אמרתי קל וחומר על יום טוב ושמחת תורה.)
אשמח לעזרתך בנדון.
תודה מראש
1 אביך צודק.
2 רק בעת החופה.
שלא בעת החופה, רצוי שלא, ואם יקשה עליכם דין זה, שלא ישב באולם אלא מחוץ לאולם.
3 א אכן דין השלושים התבטל.
ב יש בהקפות גדר של מצוות היום, ואם לא ישתתף בהן, הוא כאילו נוהג אבלות ביום טוב.
תכנים לקריאה נוספת
הפסקה באמרית הקדיש
ידוע שאדם הנמצא בשנת אבל, ואומר קדיש על אביו ואימו מפסיק בחודש ה11, האם ההפסקה חייבת להיות לכל החודש או שיכול להפסיק רק למשך שבוע בחודש ה11 ואז להמשיך באמירת הקדיש.
אשמח לקבל את תשובת הרב,
בברכה, שרעבי יאיר.
כיצד יכולה אבלה ללבוש בגד חדש בשנת האבל בלי שאחרת תלבש אותו קודם?
אני בשנת אבל על אמי. כבר חלפו 7 חודשים. מתי אוכל לרכוש בגד חדש מבלי שמישהי תלבש לי אותו קודם למספר דקות?
האם סבתא או סבא רבא היושבים שבעה רשאים להשתתף בברית?
האם מותר לסבתא שיושבת שבעה להגיע לברית של נכדה שאמורה להתקיים בתוך השבעה, וכן לסבא רבא של היילוד
יום השלושים בשבת
שלום לרב
כאשר יוצא יום השלושים בשבת. האם את האזכרה יש להקדים ליום חמישי או לאחר ליום ראשון?
תודה.
ישיבת שבעה
בן מאומץ מגיל ינקות, התחתן והקים משפחה.
מלחץ ילדיו פתח את תיק האימוץ וחידש את הקשר עם אמו הביולוגית.
על מי הוא יושב והיה וכאשר?
על אמו המאמצת או על אמו הביולוגית או על שתיהן?
מה הדין?
חליצת כתף באבלות: הדבקות בדין התלמוד מול מנהגי הקלה
אבל שחל שביעי שלו ביום ר"ח - האם מותר בעלייה לקבר?
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
האם מותר להשתמש בבגדים, נעליים או פריטים אישיים אחרים של אדם שנפטר?
שער האשה שנפטרה, האם מותר להשתמש בו או שההיתר מוגבל רק לפאה נכרית בתנאים מסויימים?
האם מותר להשליך פריטי לבוש וכלים לקבר כביטוי לכאב העצום על פטירת היקיר או שיש בזה איסור "בל תשחית"?
האם מותר להשתמש בנעלי הנפטר או שזה רק בתנאי שהם לא היו על רגליו בשעת פטירתו?
מי שקם מאבלו, האם אסור לו לשבת בבית הכנסת במקומו הקבוע?
האם ישנם נסיבות שאבל רשאי לקום מאבלו תוך "השבעה" ואולי אף ביום הראשון לאבלו?
מהו הטעם של ההגבלות שהוטלו על האבל בדרכי ישיבתו והאם יש להחיל אותם אף בשבת?
האם אבל רשאי במהלך "השבעה" להשתתף בחופת בניהם או שיש לערוך החופה במקום ישיבת האבלים?