האם מותר לערוך חופה וקידושין בליל י' לטבת, האם יפטר החתן מחיוב הצום?

בעזרת השם צום עשירי בתבט ואחד מחברנו מתחתן היום בערב והשאלה היא האם מותר להתחתן בליל עשירי בתבת ואם כן מדינו לגבי הצום האם יצום או לא שהרי לאחר שכבר התחתן הוא נמצא ביום טוב שלו זה נחשב לא כרגל, זה נחשב לא כיום טוב. ואז השאלה היא, האם יום טוב שלו דוחה את הצום ויהיה פטור מלצום או לא? נתחיל אחת לאחת. קודם כל ביחס לנישואין וערב זה בליל תשעה באב. הרב עודה יוסף בליל עשירי בת הרב הוד יוסף בשאלות ותשובות יביע עומר חלק ו' אבן העזר סימן זן נשאל על ידי רב מחוץ לארץ שבטעות זוג נרשם לנישואים ביום עשירי בטב והרב הבחין בטעות הזו מאוחר יותר והם עמדו על כך שהם רוצים להתחתן ביום זה עניין של אולם זה עניין של כל מיני דברים אחרים ואז הוא פנה בשאלה לרב הודר יוסף והרב הוד יוסף הראה לו כי התוספות ועוד כמה מקורות של חכמי ראשונים האשכנזים מציינים שעשו חתונות בעשירי בתבת ביום עצמו אלא שאת היין של הקידוש לא שתה החתן ולא הרב מסדר קידושים אלא נתנו לתינוק לשתות אבל על כל פנים מבחינה עקרונית עשו גם ביום ונכון אומר הרב יוסף שלכתחילה בוודאי אין לעשות ביום אבל ודאי שאפשר לעשות בליל עשירי בתבת וכן במוצאי עשירי בתבת מיד אחרי השקיעה אמצא הכוכבים כבר מיד אפשר לעשות את החופה באמת הרב משה פיינשטיין בשוט אגרות משה אור החיים חלק ראשון סימן קסח דן ביחס לעשיית חופה בליל 17 בתמוז וגם הוא מתיר לקיים אף שהוא אומר שלכאורה זה תלוי במחלוקת בין הראשונים אם התענית מתחילה מן הלילה או מעל עמוד השחר א שהרי גאוני בבל וכן הרמבם א אומרים שיש לומר ענינו כבר מן הלילה גם אנחנו כבר היום מתפילת ערבית כבר נאמר ענינו אף על פי שאנחנו עוד נאכל ונשתה עד עלות עמוד השחר ולמרות הכל אומרים ענינו אז לכאורה אם כבר אומרים ענינו אז לכאורה אין מקום לקיים חתונה בלילה אבל אין הדברים כן נכון מאוד שאנחנו אומרים ענינו מן הלילה אבל הרי אנחנו אומרים שמותר לכתחילה לאכול על עמוד השחר. כלומר אנחנו מבחינים בין יום תענית ובין התענית. התענית היא מעמוד השחר אבל יום תענית מתחיל מן הלילה. אז בשביל אמירת ענינו זה מן הלילה. אבל בשביל תענית בפועל זה רק ביום. ולכן בשביל לאסור לקיים א החופה צריך להיות לבד התענית עצמה עוד איזה רכיב, עוד איזשהו גורם שעוסר את השמחה אבל הרי די לנו במה שיש לנו צום גם להוסיף איסור בניין בית בישראל כל מה שיותר מהר עושים דבר כזה רק בחול המועד אין מתחתנים כי אין ערבים שמחה בשמחה אבל מתארסים בחול המועד ואפילו בשעה באב למה שם קדימנו אחר אז לכן וודאי ודאי שמקום שלא נאסרה השמחה באופן מיוחד מה לנו לאסור ויש להתיר לקיים את הנישואין בלילה בליל הצומות חוץ כמובן מליל שעה באב שעשו אותו כמו יום כיפורים ללא כיומו וגם לא עוד אלא שכבר שנכנס אב ממעטים בשמחה אבל סתם שאר צומות מה יש מקום לאסור לקיים חופה מובן חופה שעושים אותה עם הוללות היא אסורה כל השנה אבל אנחנו מדברים יהודים יראי שמיים כשרים בוודאי וודאי שמותר ובאמת הרב משה פיינשטיין דן במידה ויש 17 בתמוז חל בשבת והוא נטחה ליום ראשון שאז הוא לא מתיר לקיים את החופה בליל 17 מוצאי שבת בגלל שבעצם כבר נכנסו עם בן אמצם צרים שלפי מנהג אשכנזים וכן התמנים לא מתחתנים מ-17 בתמוז בדיל מהספרדים שהם מתירים להתחתן עד ראש חודש אב אז זה כבר משהו אחר הועיל וכבר נכנסו ימי בן אמצרים שאז מכוח המנהג נהגו שלא להתחתן אבל ברגע שאין אנו מדברים על ימים כאלו אנחנו מדברים על עשירי בתבת או צום גדליה כאלה דברים אז לכאורה אין שום איסור לקיים חופה וקידושין לא בליל עשירי בתבת ולא למוצאי טבט ביום ביום שעשי טבט ביום עצמו זה כבר משהו אחר לכתחילה ודאי שלא יתקיים אבל בליל עשירי בתבת או ביום עשירי בתבת הרי הדבר הזה מותר ובאמת נשאר נשארה לנו השאלה מה יהיה דינו לגבי מחרתו של יום האם הוא יצום או שמה יום טוב לו אולי יום טוב הוא ואז הוא לא יצום באמת אנחנו מוצאים אם בברכי יוסף באור החיים סימן תקמט סעיף ב' שהוא כותב חתן שארע אחד מארבע צומות בחופתו אף צום גדליה תענה הוא מביא את זה בשם מהריח חייש חובשות בית יהודה כן בעיין מה רש לוי בתשובה סימן ב וכולי ומה שכתב הרב כנסת הגדולה לקמן סימן תקנת וכבר רמזו הרב הנזכר וכן כתב הרתבה בפירושו בסוף חידושיו לתעמיות על כל פנים אנו רואים ראשונים ואחרונים דהיינו הרטבע שהוא ראשון ואחרונים שאמרו שהוא צריך לצום למרות שהנישואין יום טוב הוא לו מה ההסבר לדבר הזה כיוון שהיום טוב שלו הוא יום טוב יחיד ועוד שיום התענית זה יום תענית לכלל ישראל. אז אבל דרבים או תענית דרבים דוחה יום טוב של יחיד. משום כך החתן דינן שאמור להתחתן היום בערב לא יאכל מעלות מעלות השחר. עד עלות השחר רשאי הוא לאכול ואפילו שברך שבע ברכות. במידה ויש פנים חדשות. אבל מעמוד השחר עד את הכוכבים לא יאכל עם בתקן ובר של אדם בריא שמחויב לצום רבי חני