האם מצווה לתת צדקה גם לעניי עובדי אלילים כמו אלו שבהודו ובמזרח הרחוק?

אם יהודי מבקר בחוץ לארץ במזרח הרחוק ושם כידוע יש עובדי אלילים אלמים דהיינו שאלילים אלמין או אפילו אלילים לא אלמין כמו פרות וכי יוצא בזה והשאלה היא כשהם פושטים יד ענייהם האם מותר להם או מצווה לתת להם מעות צדקה או לא. והתשובה מבחינה עקרונית אם הם פונים לבדם אם אפשר להשתמת להשתמת ורק אם עלול הדבר להיות שתתפתח מזה שנאה ואב כגון שיראו שבאופן שיטתי יהודים לא נותנים לשכאלה ועלולה להתפתח אבע הרי משום דרכי שלום יש לתת ועכשיו הנימוקים קודם כל עלינו לדעת שיש מלחמת חורמה לתורת ישראל עם עובדי עבודה זרה בפרק ה סירי מלכות עבודה זרה כתב רבנו אין קורצין ברית לעובדי עבודה זרה כדי שנעשה עמהם שלום ונניח אותם לעובדם שנאמר לא תכלות להם ברית הלה מזה ואסור לרחם עליהם שנאמר ולא תחונם והלאה מזה אומר רבנו שמכאן אתה לימד שאסור לרפות עובדי עבודה זרה אפילו בשכר כמו כן אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריה לא תחונם לא תיתן להם חניה בקרקע ארץ ישראל וממשיך רבנו וכותב אף במקום שהתירו להזכיר לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה אבל מזכיר להם בתים לעשותם אוצר וכ יוצא בזה וכן אסור לספר בשבחן עד כדי כך. ומוסיף רבנו וכותב שכל וחומר בשבח מעשיו או שיחב דבר מדבריהם שנאמר ולא תחונם לא יהיה להם חן בעיניך. מפני למה כל ההלכות החמורות הללו מפני שגורם להדבק עמו עם עובד עבודה זרה. וללמוד ממעשיו הרעים ואסור לת לתת להם מתנת חינם אלא רק מקסימום מכירה לא תמיד מכירה מותרת וללמוד ממעשיו עלינו לזכור שלפי תורת ישראל עבודה זרה היא הבסיס להפליות ולשב היא שוויון בחברה כי זה שייך לאליל הזה קבוצת האוכלוסיה הזו שייכת לאליל הזה זה וזה המקור לאי השוויון אלא בניאב אחד אנחנו זה המקור לאחדות ולשוויון בין הבריות ולתשתית הומנית בין הבריות אבל מן הרגע שיש חלוקה אלה שייכים ללילים האלה ואלה שייכים ללילים מאלה מותר לטבוח אלה אז העבודה זרה הם כל חטאת בעובדי עבודה זרה ריב לתורת ישראל יש כנגדם ואנו מורחקים כדי שללמד במעשיהם הלא טובים אבל נותן הוא לגר תושב שנאמר לגר אשריך תתננה בהכלה אומור לנוכרי במכירה לא בבית נתינה אפילו גר תושב שכבר קיבל שבע מצד בני נוח ופרש מעבודה זרה עדיין רק במכירה ולא מתינה מה שאין כן גר צדק זה כבר עולם אחר הוא יהודי לכל דבר מפרנסים עניה ולא שיך כאן גזענות או לא גזענות שהרי גר צדק הוא גוי מבטן ומלידה אבל הוא קיבל את היהדות במעט אחוזים מבחינה אידיאולוגית ודתית נורמטיבית כמו רות ואז היא יכולה להיות אפילו אמה של מלכות זה לא עניין של גזענות אלא מן הרגע שדבקים באותם נורמות באותם ערכים ולכן אומר רבנו באותו פרק הלכה י פרק י הלכה הלכה ה מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ביחד כן אם באים יהודים וגויים עניים אז אני נותן לאלה ולאלה אבל לעובדי עבודה זרה עניים לבד אני מתעלה מהם ואין ממחין בידי עניי גויים בלקר שחו ועם מפני דרכי שלום ושועלים בשלומם ואפלו ביום עדם מפני דרכי שלום ואין כופלים להם שלום לעולם ולא יכנס לביתו של נוכרי ביום אדו לתת לו שלום מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה וחובד ראש וכולי יוצא איפה? אלה שבמזרח הרחוק, כיוון שהם עובדי עבודה זרה ממש, אם הם באים בפני עצמם לכאורה לפי דברי רבנו רקעים, אבל כשהם באים לבד לא ניכר שזה אבה. אומר מורי בהלכות מתנות עניים ברגע שהם באים לבד, בפרק א'כות מתנות עניים, הלכה טמורי אומר לא ניכר שיש כאן הפליה. וכן בפרק ז'ן מלכות מות נותענים גם כן מור הרחיב בעניינים אלו הלכה זן שלא נכר שזה אבה אבל דווקא השך ב בשולחן ערוך יוראי דאה סימן רשון א' על סעיף א' בהגת הרמה ומפרנסים עניי עובדי עבודה זרה עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. אז הרמא כתב עם עניי ישראל לא דווקא אלא אפילו עניהי עובדי כוכבים לחוד. מפרנסים מפני דרכי שלום. הרן חולק על רבנו ואומר אפילו לבד צריך לפרנס. אז יוצא איפה? יש לנו שתי שיטות. יש לנו שיטה של רבנו דווקא עם וזה מה שכתוב אצלו במשנה ובגמרא במסכת גיטין. סא עמוד ב ויש לנו שיטת הרן לו דווקא עם ויש לנו עוד שיטה שלישית שאומרת הכל לפי העניין מה הפירוש אם אנחנו רואים שגם אם הם באים לבד זה ולא נותנים להם זה גורם לאבה אז צריך להיזהר מפני הדבר הזה מדוע כיוון שסוף סוף אם הם רואים באופן שיטתי שאתה לאלה לא נותן והוא עוקב בתצפית פעם ורואה ליהודים בשב שכתי אתה נותן זה פתח לאבה לשנאת ישראל ולא עוד אלא גם לא רק לשנאת ישראל אלא לחילול שם השם כי הם יפרשו את זה אחרת יגידו שתורת ישראל פגומה לא יבינו את המהות של הויכוח שלנו עם עבודה זרה ועם עובדי עבודה זרה לכן אף שרבנו אומר אם ואף שמורי אומר אם לא נפלט מזה שאם באמת המורה הוראה רואה שיש נסיבות במיוחד בימינו לא צריכים רבותיי את ההשטות של הגויים. יש לנו את ההשתות מבית של יהודים שלא למדו תורה או יהודים שהם נגד תורה והם מחפצים כל דבר כזה ומפרשים את זה בצורה מאוד לא נכונה. מסיטה מדיחה כדי להצדיק את התנקרותם תורת ישראל. אז הם מחפשים הלכות כאלה, מפרשים אותם בפרשנות מסולפת, נותנים לזה ביטוי וטעמולה. השם יצילנו. אז לכן ודאי וודאי שזה נתון לשיקול מורה הוראה לומר היו זהירים בדבר הזה כי לא כל מוחסבלה לא כל אדם מבין מה ההרס הערקי שעבודה זרה גורמת לעובדיה ברמת המוסר ברמת השחיטות בכל קרצה וזה כי לא למדו ולא רוצים ללמוד את המקורות אשר הראו כיצד העבודה זרה הביאה להרבה הרבה דברים רעים רעים מאוד ולכן מן הראוי שאנחנו נקרא שני מקורות. האחד א בנוגע לערוך השולחן, סימן ראשון א' יורד דעה. אז הוא אומר בזוה הלשון כל הפושת יד ליטול לחם סעיף יג נותנים לו. ואפילו בא עובד עבודה זרה לבקש לחם נותנים לו. וכך אמרו חכמים מפרנסים עניי גויים. הם עניי ישראל מפני דרך השלום ולא דווקא הם עניי ישראל ואפילו בא לבדו לטול נותנים לו ונותנים אפילו אם לפרקים עבר עבירה זה כבר עניין אחר זאת אומרת שוב בדברים האלה זה תלוי באיזה מידה יש מה שנקרא חשש לאבע ואומר רבנו בהלכות מלכים פרק עשירי הוא אומר הלכה יב שלא שמפרנסים גויים דהיינו עובדי עבודה רה רק עם ודים וכן יראה לי כך הוא אומר שנוהגים הם גרי תושב בדרך ארץ ובגמלות חסדים כישראל גרי תושב כאמור הם אלו שכבר פרשו מעבודה זרה ומקיימים שבע מצות בני נוח אז יראלי אומר רבנו שנוהגים עם גרי תושב בדרך ארץ ובגמילות חסדים כישראל שהרי אנו מצובים לאחיותם שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה בהכלה וזה שאמרו חכמים אין כופלים להם שלום בגויים לא בגר תושב. אפילו הגויים סיבו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם הם מתי ישראל ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל מפני דרכי השלום. אז רבנו נאמן לדרכו עם עם הרי נאמר אומר רבנו שימו לב את הסיום טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכי נועם וכול תיבות השלום. הרי רבנו מסיים את הסיום הזה דווקא כאן משום שהקורא שאיננו לו שאין לו רקע אמיתי עלול להתפרש שתורת ישראל מפלה שתורת ישראל מחנכת להעתימות לב לאכזריות אז אומר רבנו בדיוק הפוך תורת ישראל דרכיה דרכי שלום טוב השם כל רחמיו ועשיו דרכיה דרכי נועם וכל טיבותי השלום רק מסתכלים על עובדי עבודה זרה כיצד העבודה זרה גורמת להרבה זמה בעולם היו פותחים רבותיי במקדשות של עבודה זרה פותחים את הפולחן בזימה גלויה לענייני כולם לעיני כולם כדי ליצור כל מיני השעות ודימויים והתחברויות בין כל מיני עולמות אלילים וחיוצא בדברים האלה מקור המתירנות משם עבודה זרה והעבוד זרה כאמור היו מתגודדים בחרבותיהם עד זוב דם עד זוב דם וזה חלק מן השחרון שהם צריכים להגיע לקסה הזאת לקסה הזאת כלומר מי שמכיר את עבודה זרה ההיסטורית ואת עובדיה יודע על איזה התדרות תהומית לאיזה הפליות בין בני אדם בכל כיוצא בזה הביאה שחיטות ארס וכות דמים גילו עריות ולכן יש לנו רביתם אבל מפני דרכי שלום בוודאי נעשה במיוחד שתורתנו היא תורת חיים תורת רחמים חי הדרכי נועם אבל אנחנו מתפללים לשם שנקרב את החינו הרחוקים בתור המצוות שיכירו בקדושת ישראל במוסריות שבה והם מתפללים לימות המשיח שאכן גם בקרב אומות העולם תתפשט תורת ישראל ותרבה הדעת אז יבינו את האמת העצומה שיש בה אבל כעת צריכים להיות זהירים אפילו רבנו אמר אם אם אם מישהו מרגיש כי לא כל מקום יש לך מור ההוראה מרגיש שעלול להיות איזשהיא איבה כגון שהקבוצת הטיילים מעורבת יש מהם לא דתיים ועלוים מיד להצית אש אסור בשום פן ואופן צריך לתת צריך לתת להיות זהירים כי חילול השם צריך להיות זהירים בו שם ישראל בעולם ושלמה של עם ישראל בעולם אלה ערכי יסוד שצריכים לתן את הדעת עליהם רבי חנקש