יצא עשירי לאחר קדושה או מיד לאחר מודים, האם ישאו הכהנים כפיהם בפחות מעשרה?

שלום וברכה לכבוד הרב.
שאלותיי:
א. האם יש לומר את "עושה שלום..." שבסיום תפילת 18, לפני הכריעה וההליכה לאחור?
ב. האם מותר למאריך בתפילתו לענות 'אמן' או לענות לקדושה כשהוא מצוי ב'אלוקי נצור'?
ג. שמעתי שפירשו את הרמב"ם (תפילה פ"ט ה"ג) "והכל ע ו מ ד י ן ושומעין..." שהכוונה לשתיקה והמתנה, ולכן מותר לשבת מן הדין בחזרת הש"ץ - האם נכון לנהוג כך?
ד. הכלל שאסור להאריך בתפילת 18 (תפילה פ"ו ה"ב) שמורנו הרב יוסף קאפח ביארו שהוא משום יוהרא, האם הוא אף בשאר התפילה (קריאת שמע, ובא לציון, לסיים את התפילה מאוחר מכולם)?
תודה לכבוד הרב.

שלום כבוד הרב.
האם צריך להתפלל יחד עם הציבור בתפילת מנחה "עלינו לשבח" כאשר אני מתפלל במנין אשכנזי\ספרדי? (אני מתפלל בנוסח בלדי)
תודה

שלום כבוד הרב

האם יש חובה על הציבור להשלים את קריאת הפרשות שלא נקראו בציבור עקב הוראות משרד הבריאות שלא לקיים תפילות בבתי כנסת ובמניין??
וכיצד יש לנהוג במידה וקיימת חובת השלמת הקריאה של פרשות צו ושמיני

בברכת רפואה שלמה ובריאות איתנה

שלום שאלתי היא כזאת
כשאני מתפלל ומגיע זמן התחנון כשאומרים את הוידוי אני משתדל לכוון במה שאני אומר חטאנו... עוינו וכו' ואני נזכר ומצר על החטאים שעשיתי אך רוב הציבור אינם עושים כן... (או שעושים מהר יותר או שאין להם רבות על מה להתחרט אם נשפוט לזכות) ומסימים הוידוי מאוד מהר יחסית אלי וכבר מגיעים אל אמירת י"ג מידות... שאלתי היא האם עדיף לכוון טוב בוידוי ולהפסיד אמירת י"ג מידות או שמא לומר וידוי חטוף והעיקר להגיד י"ג מידות עם הציבור אפילו שבהן אני דווקא לא יודע לכוון כלל??

בס"ד כבוד הרב שלום! לפני כמה שבועות החלתי לקרוא את כל ספר תהילים בשבת. שמתי לב שלא בכוונה השלמתי את הספר יותר משלש פעמים רצופות (אני לא מצטער על כך ח"ו. קריאת התהילים משמחת אותי מאוד). השאלה שלי היא האם במידה ויום אחד לא אוכל לסיים את הספר, הדבר יחשב כהפרה של נדר?
תודה.

שלום לכבוד הרב,
אני נוהגת לקרוא את שירת הבריאה בל"נ כל יום, למעט ביום שישי שאין לי זמן ואני בערב עייפה. האם עלי לקרוא למחרת פעמיים וכו' על כל יום שלא יצא לי לקרוא? לפני כן הייתי קוראת כל יום את התיקון הכללי וכיום יוצא לי לקרוא אותו רק בשבת. (אני עובדת כל היום ורק בנסיעה באוטובוס אני קוראת). האם יש פגם בזה שהחלפתי ביניהם.
תודה מראש על התשובה ויישר כח על האתר הנפלא. בברכה, שרה ידידיה

שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?