ריבית
שלום רב, אדם נתן הלוואה כספית לאחיו (הנמצא במצוקה). ההלוואה נלקחה מהבנק אשר לוקח ריבית על כל חודש שהכסף לא הוחזר לבנק. האח לבינתיים מתמהמה עם החזר ההלוואה. האם מותר לבקש מהאח החזר גם על הריבית המשולמת בבנק?
תודה
באילו נסיבות לא תיחשב תוספת שמקבל המלווה לתשלומי רבית?
הלכה היא ש"פרעון בעל חוב מצווה", כיצד מתיישב עם האיסור של המלווה ליגוש את הלווה?
כיצד אומדין את ערך הנזק שנגרם, אם בכלל, למלוה במיוחד בעידן ששערי המטבע יציבים יחסית?
קודות מרכזיות:
סיכום:
המקור מציג דיון הלכתי מורכב בשאלת גביית תוספת על חוב שאינו נפרע בזמן. למרות האיסור החמור על ריבית, קיימת הכרה באפשרות של נזק שנגרם למלווה כתוצאה מעיכוב ניכר בתשלום, במיוחד בתקופות של אינפלציה. בעידן של יציבות מטבע, הדעות חלוקות, אך ישנה נטייה להתיר דרישת פיצוי על נזק ממשי שנגרם. פתרון אפשרי הוא התנאה מראש על גובה הנזק הצפוי וקבלת צ'ק ביטחון קצוב עבור
שלום רב, אדם נתן הלוואה כספית לאחיו (הנמצא במצוקה). ההלוואה נלקחה מהבנק אשר לוקח ריבית על כל חודש שהכסף לא הוחזר לבנק. האח לבינתיים מתמהמה עם החזר ההלוואה. האם מותר לבקש מהאח החזר גם על הריבית המשולמת בבנק?
תודה
לרב שלום! לצערי, הנסיבות הביאו למצב הדיעבדי כדלהלן: לפני כשנתיים לויתי כסף מאחי. חתמנו על חוזה הלוואה לזמן בלתי - קצוב, וכדי לעגן את הדברים בכתובים, הסכמנו בחוזה על אחוז ריבית נוח לשנינו (3% לשנה, לא צמוד). מכיוון שלא ידענו כיצד זה מסתדר עם דין התורה הוספנו בסוף החוזה: "כל האמור בחוזה זה כפוף לדיני התורה ואיסור ריבית ו/או הצמדה - בהתאם להיתרי עיסקא שיחתמו ברצוף למסמך זה בין הצדדים". כעת פרעתי לו זה מכבר את החוב. ואת הריבית נמנעתי מלשלם, הואיל ואינני יודע מה לעשות, וכיצד לשלם לו מבלי לעבור על איסור תורה (או דרבנן..). כעת הוא כועס על אי - תשלום הריבית. מה עלי לעשות? לתשובתך אודה מראש!
באילו נסיבות לא תיחשב תוספת שמקבל המלווה לתשלומי רבית?
הלכה היא ש"פרעון בעל חוב מצווה", כיצד מתיישב עם האיסור של המלווה ליגוש את הלווה?
כיצד אומדין את ערך הנזק שנגרם, אם בכלל, למלוה במיוחד בעידן ששערי המטבע יציבים יחסית?
שלום רב, אנו מעוניינים לקחת הלוואה מבן משפחה ולהחזיר לו בע"ה עוד מספר שנים עם פתיחת קרן השתלמות שלנו. האם מותר להחזיר לו סכום גבוה יותר מהקרן על מנת שלא יפסיד (כגון אם היה משקיע בתוכנית חיסכון נושאת ריבית לתקופה זו),
תודה מראש,
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב: לפי הרמב"ם
1. האם מותר להשתמש בכרטיסי אשראי?
2. מה דינם של פריסת תשלומים ללא ריבית?
3. מה דינם של תשלומי "קרדיט" שלוקחים עליהם אחוז מסויים של ריבית?
4. האם מותר להיכנס ל"מינוס" בבנק? (הכולל אשראי מהבנק)
5. האם מיותר לחרוג מהמינוס? (מעבר למה שהבנק "התיר" ואז עלי לשלם אחוז גבוה יותר של ריבית?)
6. מה דינו של היתר עיסקא בבנקים בישראל? (לפי הרמב"ם)
תודה רבה.
חברה בע"מ גוף פרטי,
לא יודע אם יש לו היתר רבני,
האם מותר לקחת מהם הלוואה?
הרמב"ם כתב (הלכות מלוה ולווה פרק ו הלכה ח: http://mechon-mamre.org/i/d306.htm ): "המוכר בית או שדה, ואמר המוכר ללוקח, לכשיהיו לי מעות, תחזיר לי קרקעי -- לא קנה; וכל הפירות שאכל -- ריבית קצוצה, ומוציאין אותה. אבל אם אמר לו הלוקח מדעתו, כשיהיו לך מעות, אני אחזיר לך קרקע -- זה מותר; והלוקח אוכל פירות, עד שיחזיר לו מעותיו".
שלום עליך מארי,
1. אבי הציע לי להפקיד אצלו את כספי בזמן שאני בצבא והוא ישקיע את הכסף לרווחת שנינו. לאחר שאשתחרר בע"ה אני עתיד לקבל סכום גבוה יותר ממה שהפקדתי אצלו. האם דבר זה מותר? ואם צריך לכך התר עסקה מהו הנוסח שצריך להיות?
2. האם לפני קריאת מנורת המאור או כל מדרש ואגדה מנהגנו לומר "ברוך אתה ה' למדני חוקיך"? ואם לא, לנוהגים כך, האם מנהגם טעות? מדוע? ואם יש בכך אמירת שם ה' לשווא.
3. בפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" האם המילה "ושמו" במלעיל או במלרע?
תודה רבה, ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים, יישר כח!
שלום כבוד הרב.
בקשתי מחבר הלואה של 100 אלף שקל. לא היתה לא כל בעיה לתת לי רק שהוא טוען הכסף שלי נמצא בפק"ם ואני מרויח עליו 3% ריבית שנתית. אין לו בעיה לתת לי את הכסף רק שהוא רוצה שאני אשלם לו 3% ריבית. יש לציין שאני זקוק לכסף באופן דחוף. וגם אם אני לא אקח ממנו, הרי אני אקח מהבנק וגם שם יש ריבית. מה מותר או מה אסור לי לעשות זה דחוף לי מאוד.
תודה