האם די ב"היתר עיסקה" להתגבר על איסור הריבית בעסקאות בין בעל ההון לבין חב' ההשקעות?
כיצד, אם כן, ניתן במסגרת ההלכה להשקיע כספים ע"י מומחה לשוק ההון ולקבל רווחים שלא יחשבו כריבית?
באילו נסיבות ניתן להשתמש במכשיר הקרוי "היתר עסקה" ומה הן הבעיות הכרוכות בהסתמכות עליו?
השאלה המרכזית: האם די בכך שאדם המציע השקעות בריבית קבועה ללקוחותיו הדתיים יאמר שהכל נעשה על פי היתר עסקה, כדי להימנע מאיסור ריבית?
תשובת הרב משה פיינשטיין: הרב משה פיינשטיין מבהיר באופן חד משמעי כי "אין די בכך שאומרים הכל נעשה על פי היתר עזקה." לדבריו, אמירה או כתיבה בלבד אינן מספיקות, ואין לראות בכך "לחש וסגולה המועילים".
שני דרכים להימנע מריבית: הרב מציג שתי דרכים אפשריות לעסקה כשרה שאינה נופלת באיסור ריבית:
- התר עסקה עם הבנה הדדית: הדרך הראשונה היא לעשות עסקה אמיתית במסגרת היתר עסקה, אך זאת בתנאי ששני הצדדים – בעל ההון (המשקיע) והמתעסק בכספים (ה"בנק הפרטי") – "ידעו שני הצדדים עניין העסקה" ויבינו את "תוכן העסקה" ו**"את התשתית של ההיתר ואיך בנו היתר עסקה."** כאשר קיימת הבנה כזו, ההתקשרות נעשית על דעת כך וההיתר עובד.
- מרכיבי היתר עסקה (לפי ההסבר):חלוקת הקרן: הקרן שמספק המשקיע למתעסק מחולקת לשניים באופן תיאורטי:
- חצי הלוואה ללא ריבית: על חצי זה חלה אחריות מלאה על המתעסק להחזירו בכל מצב.
- חצי פיקדון להשקעה: חצי זה מיועד להשקעה על ידי המתעסק, והרווחים (וההפסדים) ממנו אמורים להיות של המשקיע.
- בעיית עבודה בחינם ("אבק ריבי"): אם כל הרווחים מחצי הפיקדון ילכו למשקיע, נמצא שהמתעסק עובד בחינם, דבר שעלול להיחשב כ"אבק ריבי" (חשש ריבית).
- פתרון עמלה: כדי להימנע מכך, המתעסק צריך לומר למשקיע שהאחוזים שהוא נותן לו כרווחים הם הערכה שלו לרווחים שהוא יכול להפיק מחצי הקרן, לאחר ניכוי "אדמי עמלה" (דמי ניהול/עבודה) לעצמו. בצורה זו, העסקה כשרה ומותרת. "אם הולכים על בסיס כזה זה מותר זה לא נקרא היתר עסקה זה נקרא עסקה כשרה ומותר והלוואי עלינו שכולם התנהגו בדרך הזו."
- הימנעות מהיתר עסקה ושימוש בעדים: הדרך השנייה המוצעת היא עסקה כשרה ללא שימוש בהיתר עסקה במובנו המקובל. הרב מתאר את הבעייתיות בהיתר עסקה הנוכחי, בו המתעסק יכול לטעון להפסדים ולשבוע שבועה חמורה כדי להימנע מתשלום הרווחים המוסכמים. הרב מציין מקרה בו בנק לא קיבל טענה כזו. לכן, הוא מציע פתרון אחר: שאם המתעסק טוען להפסדים, הוא יצטרך להביא "עדים כשרים שני עדים כשרים על כל עסקה ועסקה", דבר שהוא מעשי בלתי אפשרי. באופן דומה, אם בעל ההון יטען שהרוויח יותר, הוא יצטרך להביא שני עדים כשרים. כיוון ששני הצדדים לא יכולים לעמוד בדרישה זו, הם יפעלו תמיד על בסיס הסכום שנקבע מראש, ודבר זה מותר "בלי שום זעזועים."
ביקורת על היתר עסקה הנוכחי: הרב פיינשטיין מביע ביקורת על השימוש הנפוץ בהיתר עסקה, שבו המשקיע עלול להיפגע אם המתעסק טוען להפסדים ונשבע. הוא מציין כי היתר עסקה נועד למנוע הפסד מהמשקיע, אך במצב הנוכחי הוא עלול לגרום לו נזק.
המלצת הרב פיינשטיין: הרב ממליץ "שלא כדאי שהמשקיע ידע במתעסק מתעסק", כלומר, שהמשקיע לא ידע במה בדיוק עוסק מקבל הכסף. הסיבה לכך היא שאז יהיה קשה יותר להוכיח רווחים והפסדים בפועל, מה שמחזק את ההסתמכות על הסכום שנקבע מראש. "על ידי כך שהוא לא יודע במי הוא מתעסק ושעסקים מגוונים זה הרבה יותר אמיתי להסתתר מאחורי היתר עסקה שאני לא יודע מה המתעסק עסק ואני לא יודע לא יכול להוכיח שהוא הרוויח יותר ואותו דבר גם הפוך אין המתעסק יכול אין אין בעל ההון יכול לומר למתעסק לא לא הפסדת כי כאמור יש צורך שני עדים ואין אפשרות לעמוד במשימה הזאת של שני עדים."
סיכום: מדברי הרב פיינשטיין עולה כי היתר עסקה אינו מספיק כשלעצמו כדי להתיר עסקה בריבית. נדרשת הבנה אמיתית של שני הצדדים את מהות העסקה והתנאים שלה. הרב מציע גם דרך חלופית של עסקה כשרה באמצעות הסכמה מראש על הרווחים, תוך התבססות על חוסר האפשרות להוכיח רווחים והפסדים בפועל באמצעות עדים. הוא אף ממליץ על אי-ידיעת המשקיע בפרטי עיסוקו של המתעסק כדי לחזק את תוקף העסקה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
לפני הפרוזבול (2)
בהמשך לתשובת הרב: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=66813 הרב כתב: "קיימת אפשרות שבהתקרב סיום שנת השמיטה שתודיע ללווים שלך שמועד הפירעון הוא רק לאחר השמיטה, ואז גם בלי פרוזבול, החוב לא נשמט, כי טרם הגיע מועד הפירעון" לא הבנתי, אם כך, מדוע הלל היה צריך לתקן פרוזבול? היה יכול לומר עצה זו לעשירים שנמנעו מלהלוות, ולא היה צריך לתקן תקנה חדשה!
מה השיב הרב על החזרת מוצר לשכן בכמות גדולה מהכמות שניתנה?
השכן או חבר ביקש ממני מוצר מסויים לדוגמא כוס סוכר.
1. האם אני יכול לקבל ממנו בחזרה חבילת סוכר שלמה או יותר ממה שהשאלתי לו? השאלה לגבי השאלת מוצרים בכלל
2. האם קיימת מחילה במידה והכמות קטנה ולא צריך להחזיר?
ריבית ב" בלנדר- הלוואה בין אנשים"
שלום לכבוד הרב,
בימינו התפתחה פלטפורמת הלוואות בין אנשים אינטרנטית הקרויה "בלנדר".
מדובר על טעינת כסף לחשבון נאמנות אשר ממנו ניתן אח"כ לבחור את הלווים המבוקשים אשר הם מזינים פרטיהם ונבדקים על ידי מנהלי האתר.
היתרון של הלוואת מסוג זה שאין צורך באישור בנקאי והריבית טובה לשני הצדדים- למלווה (גבוהה יחסית) וללווה (נמוכה יחסית).
השאלה העולה היא המלווה עובר על איסור ריבית בעת ההלוואה או שיש צד לומר שאין זו ריבית אלא השקעה?
ובדומה האם ניתן ללוות מאנשים באתר זה?
תודה לכבוד תורתו
בשר טחון וריבית
האם מותר לאכול בשר טחון צלוי על האש (המבורגר קציצות) האם יש חילוק עם ירק או בלי (בצל פטרוזיליה בתוך הקציצה) מה דעת רמב"ם ומה התיחסות מורי האם חובה לשלם לביטוח לאומי חוב בפעם אחת על מנת שלא יקחו ריבית ולא בכמה תשלומים עם ריבית, למרות שהסכום המקורי כבר כולל בתוכו חיוב ריבית עד למועד שליחת ההודעה
תודה רבה יוסף ושדי ירושלים
השקעה בקרן נאמנות
לרב שלום. יש לי סכום כסף שאותו אני חוסך לדירה. תקופה שאני משקיע אותו בתוכנית חסכון סגורה בבנק הפועלים, דבר שלעניות דעתי מותר משום היתר עיסקא שקיים בבנק. האם קיימת בעיה בנדון לעיל? אך יש לי סכום כסך נוסף אותו אני רוצה להשקיע בקרן נאמנות (מגדל 80/20) הקניה נעשת דרך בנק הפועלים, האם קיימת בעיה הלכתית בדבר? אשמח אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות להעמיק בדבר.
תודה מראש אורן
ריבית
האם מותר לרשום בחוזה שכירות דירה שעל כל יום איחור בתשלום ישלם השוכר סכום מסוים? מדוע אין זה ריבית?
תודה.
משכנתא
שלום כבוד הרב,
בארה"ב החוק אומר כי לווה שלא עומד בתשלום ההלוואה יכול לתת את הנכס שבגינו נתנה ההלוואה לבנק ובכך מסתיימים חובותיו, בארץ לעומת זאת הבנק ימכור את הנכס והלווה ישאר חייב לבנק את ההפרש בין הסכום שהתקבל עבור הנכס ליתרת החוב. איזה מהגישות (אם בכלל) תואמת את ההלכה?
תודה רבה, גולן
כרטיסי אשראי ובנקים
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב: לפי הרמב"ם
1. האם מותר להשתמש בכרטיסי אשראי?
2. מה דינם של פריסת תשלומים ללא ריבית?
3. מה דינם של תשלומי "קרדיט" שלוקחים עליהם אחוז מסויים של ריבית?
4. האם מותר להיכנס ל"מינוס" בבנק? (הכולל אשראי מהבנק)
5. האם מיותר לחרוג מהמינוס? (מעבר למה שהבנק "התיר" ואז עלי לשלם אחוז גבוה יותר של ריבית?)
6. מה דינו של היתר עיסקא בבנקים בישראל? (לפי הרמב"ם)
תודה רבה.
עבודה והלכה
שלום כבוד הרב,
אני עובדת בחברה (המורכבת משתי חברות בנות שהתחברו), שבה נותנים הלוואות ללקוחות. בעבר, לחברת בת אחת, שנתנה הלוואות - יש התר עסקה ולחברה האחרת, שלא נתנה הלוואות - אין התר עסקה. כיום, החברה (המורכבת משתי החברות), שייכת לחברת אם, (שם אני מאמינה שיש התר עסקה אבל לא בטוחה....) כיום, אנחנו נותנים הלוואות לכל הלקוחות, (של שתי החברות). האם הלכתית, זה בסדר? אפילו שבפועל, יש התר עסקה רק על שם אחת מחברות הבנות, אם לא, איך אבקש לקבל היתר עסקה? איך אפשר לתקן את ההלוואות שנתנו עד היום? בברכת חג אורים שמח, מ.
האם מותר להשקיע בקרן המלווה לחברות בנייה בחו״ל לפי הרמב״ם?
האם מותר לי להשקיע בקרן שנותנת הלוואות לחברות בנייה של בתים בחו"ל, כשכנראה רוב המלווים גויים.
איני מחפש קולות או היתרים אלא לדעת אם הדעת נוטה שלפי רבינו דבר זה מותר או אסור?
השקעות
האם ניתן להשקיע כסף באתרים למינהם באינטרנט שנותנים רווחים (כמו baners broker, HYIP או שיש בכך משום ריבית