מה בין "היתר עסקה" ל"עסקה מותרת"?

שאל השואל ואמר שהוא רוצה להתנהג כמו בנק פרטי והוא מציע לאנשים להשקיע אצלו כספים ויתן להם רווחים ורבית כך וכך. אבל הוא אדם דתי והרבה מלקחותיו הם אנשים דתיים והוא לא מעוניין שיהיה לו איסור של רבית. האם די לו בכך שהוא אומר להם הכל נעשה על פיתר עסקה או לא? התשובה אין די בכך שאומרים הכל נעשה על פי היתר עזקה. אמר הגרות משה רב משהיינשטיין זכר צדיק בכך ויש יורד דעה חלק ב סב התבטעות מעניינת מאוד הוא אומר הנה ודאי שיש בזה איסור ריבית וצריך לעשות באופן שלא יהיה ריבית ויש בזה שני דרכים א' הוא לעשות בהתר עסקה ושידעו שני הצדדים עניין העסקה ולא רק באמירה או כתיבה באלמה שזה אינו לחש וסגולה המועילים לא חושבים עיקר רחש וסגולה וזה נגמר אלא הבינו את תוכן העסקה ובאמת כאמור יש בהתר עסקה שני מרכיבים וודאי וודאי שצריך שגם בעל ההון וגם המתעסק בכספים יבינו את התשתית של ההיתר ואיך בנו היתר עסקה וכשיבינו אז מטבע הדברים על דעת כן התקשרו זה עם זה ואז ההתר עובד ובכן שני מרכיבים חשובים להיתר הזה א' שידע בעל ההון בעל הכספים זה נקרא משקיע שנותן לאותו יהודי שרוצה להיות בנק בשביל בשביל להתעסק בעסקים אז הוא כאילו מלווה לו הוא כאילו מלווה לו את כספו אבל מצד שני אם הוא מלווה לו עוד כספו הרי אסור שיחזיר לו את הקרן עם רווחים והרי מדובר כאן על רווחים באחוזים קבועים יותר מה שהבנק נותן אז אם כן איך יעשו דבר כזה איך מרבעים את המעגל עליהם לדעת שמבחינה תיאורטית הם לוקחים את הקרן אשר המשקיע נותן למתעסק וחוצים אותה לשניים חצי הקרן זו הלוואה בלי שום רבית שניתנת מן המשקיע למתעסק בלי שום רבית אבל אז המתעסק חייב באחריות על אותה קרן והיא מה בכל מצב בכל נתון הוא חייב באותה קרן והחצי השני של הקרן היא פיקדון של המשקיע בידי המתעסק ואז המתעסק מתעסק בעסקים מסוימים ועליב דאמת שהרווחים ש של חצי הקרן הזו הם כולם צריכים להיות לטובת בעל להחון בעל הקרן הזו כי בעל הקרן הזו הביא לו חצי פיקדון תעסק לי בחצי פיקדון הזה לטובתי לטובת רווחיי ואם כן הרווחים וההפסדים מאותה חצי קרן היו צריכים להיות של המשקיע. אלא מה? שאם באמת יש רווחים יוצא איפה שהמתעסק להבדיל מן המשקיע עובד בחינם למען בעל ההון. וזה נראה שהוא מתעסק לו בחינם בגלל שנתן לו הלוואה, הסיכרן הלוואה. ואז זה נקרא אבק ריבי. ולכן מה עושים? אומרים חצי מהרווחים אני נותן לך כמו שיש חצי קרן וחצי רווחים לי אבל כיוון שאני עובד למענך או חודש שלא עבוד למענך אתה בעל ההון אני אני מתעסק כדי שלא עבוד בחינם אני מפריש חלק מן הרווחים של מן הרווחים שלך קדמי עמלה בשבילי ולכן על המתעסק לומר לבעל מה שאני נותן לך אחוזים של רווחים כך וכך אלה הם רווחים שאני לפי הערכה שלי אני יכול להוציא אותם מההתעסקויות שלי בכספים מהחצי קרן הזו שאתה נותן לי אבל עליבדאמת הרווחים הם יותר כי אני מנקה את האדמי עמלה מגיעים לי בחוזים האלה שאני מבטיח לך הם נטו אחר נקוד מהעמלה שלי אז אם הולכים על בסיס כזה זה מותר זה לא נקרא היתר עסקה זה נקרא עסקה כשרה ומותר והלוואי עלינו שכולם התנהגו בדרך הזו אלה מה יותר עסקה בא ואומר שאף פעם המתעסק לא יהיה צפוי להפסד אלא שאף פעם המשקיע לא יהיה צפוי להפסד הרי יכול המתעסק ביום מני הימים לומר לבעלה, מה אני אעשה? עסקתי בעסקים הכי רחיים. פה הדולר קיבל מכה, פה היורואי קיבל מכה. אתה רואה זה מכות עולמיות. מה אתה רוצה ממני? במקרה כזה עלול בעל ההון להיפגע על דענות כאלה. והרי אין אדם רוצה להניח את כספו מול סיכוי וסיכון שעלול הוא פסיד לא רק רווחים לפעמים הפלו את הקרן מה עשו ביתר עסקה באו ואמרו שאם המתעסק יאמר שהיו לו הפסדים ישבע בשבועה חמורה מאוד מאוד עם ספר תורה ובית כנסת ואז הוא ירטע כתוצאה מכך ישלם בכל מקרה את דמי ההתפשרות את הסכום של הרווחים שסוכם עליהם בראשית הדרך אבל מה עניין של שבוע חמורה הוא לא דבר פשוט. כבר היו דברים מעולם. עורך דין דתי שבא בדברים עם הבנק ו שקיע כספים בבנק. אז א סליחה הוא לקח הלוואה מן הבנק והשקיע עלמנת בשתעסק והתחייב לבנק ברווחים כאלה וכאלה. בא אומר אני התעסקתי בעסקים הכי מועילים והפסדתי ואני מוכן לשבע שבועה חמורה. ואז הבנק אמר מה פתאום אנחנו מקבלים דבר כזה יתר עסקה זה מוחלט לטובתנו ובשום פנים ואופן ואז הרבנים אמרו איך זה יכול להיות אז אם ככה זה כבר לכן הדבר הטוב ביותר לבוא ולומר שאם המתעסק יבוא ויאמר שהוא הפסיד בעסקים יביא עדים כשרים שני עדים כשרים על כל עסקה ועסקה מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לעמוד במשימה הזו להביא שני עדים כשרים על כל עסקה ועזקה הוא יצטרך שני מלווים כשרים ילוו אותו בכל עסקה ועסקה. כמו כן, גם בעל ההון אם יאמר הרווחת יותר יביא שני עדים כשרים שהוא הרוויח יותר. ואז כיוון שזה לא יכול וזה לא יכול, אם כן ירוצו כל הזמן על בסיס הסכום שקבעו מראש ואז הדבר מותר בלי שום זעזועים. הואיל וכאמור, זה סנדל את זה וזה סנדל את זה ויכולים לרוץ עם עוד אותו אחוז שקבעו רק כך אם מבינים את המשמעות זה דבר טוב ממליץ הרב משה פיינשטיין באותו סימן סב ובסימן סג שלא כדאי שהמשקיע ידע במתעסק מתעסק כי אז אולי ניתן כן להוכיח על רווחים והפסדים אז על ידי כך שהוא לא יודע במי הוא מתעסק ושעסקים מגוונים זה הרבה יותר אמיתי להסתתר מאחורי היתר עסקה ש אני לא יודע מה המתעסק עסק ואני לא יודע לא יכול להוכיח שהוא הרוויח יותר ואותו דבר גם הפוך אין המתעסק יכול אין אין בעל ההון יכול לומר למתעסק לא לא הפסדת כי כאמור יש צורך שני עדים ואין אפשרות לעמוד במשימה הזאת של שני עדים רבי חני בן עגש זה