כהן שמתקשה להרים ידיו בברכת כהנים מחמת זקנה, האם רשאי לעלות לדוכן לישא כפיו?

ברצוני לשאול את הרב לגבי ברכת כהנים עפ"י נוסח תימן. האם צריך לקרות את הכהנים עפ"י הטעמים בתורה (מלרע)? או שזה משנה ואפשר גם במלעיל?

שלום לכת"ר. א. מדוע בימינו מאמינים לכהן להעלתו לתורה בלא חקירה (לכאורה בניגוד לדעת רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה יג:מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל בקדשי הגבול עד שיהיה לו עד אחד, ...).

בס"ד
שלום עליכם
אני כהן משותק ברגל ימין ובשבועות הארונים הוחמר מצבי ואין באפשרותי לעמוד במקום. מאחר ועמידה מעכבת הפסקתי לברך ברכת כהנים. שאלתי היא האם חייב אני לצאת מבי"כ למרות שהדבר מטריד שני אנשים וכרוך בהזזת שולחן וספסל (המדובר בבי"כ קטן) ועוד האם מחלקים את התשובה לזמן שיש כהנים נוספים ולזמן שאני הכהן היחידי(מה שקורה רב הפעמים)?
מצפה לתשובה בכליון עיניים ומבקש שתתפללו עלי.
ברכה ותודה

איך ינהג שליח ציבור תימני שמתפלל בציבור אשכנזי בברכת כהנים בגולה במיוחד .כשהם לא נוהגים בברכת כהנים פרט לחגים

אם מטרת ברכת הכהנים היא שבשעת הברכה אראה את הכהנים כשפניהם מולי והם ישמשו לי כדוגמא אישית להיות כמותם,קודש לה',ובכל פעם אקבל חיזוק ותמיכה להשגת המעלות המידותיות והמעלות ההגיוניות, ובקירוב עצמי אל קוני, הרי זה לועג לרש! כי הרי אני בניגוד לכהנים כבול בעול הפרנסה?! ולעולם לא אזכה כל חיי להתמיד בקודש כמותם! אינני מקבל תרומות ומעשרות,מתנות כהונה,ביכורים וכו' אני חייב לעבוד בנחלתי למיחייתי! וכן לאידך גיסא,הרי לא לכל הכהנים יש את היכולת להשקע בקודש כל ימיהם! וגם רק פעם בשנה יש להם משמרת+שלושת הרגלים? וכי אין זה דומה לעולם החרדי שאף מי שלא ניחן בהתמדה בלימוד כלוא בין כותלי בית המדרש?