מתנות לאביונים, האם יוצאים ידי חובה בהזמנת משפחה נזקקת לסעודת הפורים בביתו?
האם מצווה זו מוגבלת רק בדרך של משלוח לנזקקים או עדיף "שיהו עניים בני ביתך"?
האם מצווה זו מוגבלת רק בדרך של משלוח לנזקקים או עדיף "שיהו עניים בני ביתך"?
האם ימתין עד שימצא עני והרי הוא מסתכן בהפסדם של הפרות או בבושה על הכמות המזערית שנותן לעני?
האם יכול לתת לעני שמכיר הלוואה בסכום מוערך לסכום המעשר השנתי וינכה ממנה את ההפרשות השוטפות של מעשר העני?
האם על בעל היבול לזכות לעני באמצעות אחר את מעשר העני שהוא מפריש?
פירות שלא הופרש מהן מעשר עני, הרי הן טבל. מהי, איפוא, הדרך ההלכתית המומלצת להעברת המעשר לעניים ?
יש הנוהגים להפריש בימינו מעשר כספים.
האם מנהג זה הוא להלכה מבחינת מתנות עניים (עין בינונית 10%)?
אם כן, האם נותנים מהברוטו או מהנטו?
בנוסף, האם כל המעשר צריך להיות מופרש לטובת עניים, או שניתן להפריש חלק לישיבות, בתי כנסת, תשמישי קדושה(לעצמו/לזולת)?
האם הוצאות כגון משכנתא, בתי ספר וגני ילדים נחשבים לעניין מעשר כחלק מהברוטו או מהנטו?
אשמח לתשובה ע"פ שיטת הרמב"מ.
יום השישי כ"ח ניסן תשע"ח 13.4.18
מקורות: גמרא, ב"מ, עא, א וכתובות, סז, ב; פו, א רבינו, הל' מלווה ולווה והל' מתנות עניים
לק"י ו י"ה אד"ב תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
שמעתי מפי תלמיד חכמים ש״כל הפושט ידו ליטול נותנין לו״ היינו ההגדרה לסוג שני העניים שחייב לחלק להם ביום הפורים, ומאחר שחלק לשני עניים כפי ההגדרה הנ"ל אין צריך לפי קו הדין ליתן ביום הפורים למי שפושט יד (כמובן שאינו יודע פרטים על הפושט). ואף אם טרם נתן לשני עניים אין צריך ליתן למי שפושט יד כשמכוון שיתן מעות פורים לשני עניים הידועים לו שהם נזקקים באמת. לפי קו הדין האם נכונים הדברים הנ"ל?
בכ"ר
שמעיה אפל
איך עלי לעשר פירות רמון מעץ רימון הגדל בגינתי הפרטית ?
מדוע קידשה תורת ישראל מלחמת חורמה בעובדי עבודה זרה והאם יש לכאורה ריח של גזענות בהתייחסות זו?
האם ישנם גבולות להיתרים של הקשרים עם עובדי ע"ז "משום דרכי שלום" או שזוהי לפעמים סיבה להיתר גורף?
האם מורה ההוראה צריך לשקול במקרים אלו גם את ההסתה של יהודים פורקי עול העלולה להגביר האיבה של הגויים לעם ישראל?