האם עפ"י המשפט העברי, רשאים עיתונאים לפרסם בציבור תחקירים מפלילים על אנשי ציבור?

הנני משמש בקהילתי כש"ץ קבוע בימים נוראים. ייתכן ומצבי הבריאותי יחייב אותי השנה, לראשונה, לאכול ולשתות ביום הכיפורים, כדי ליטול את התרופות לאיזון רמת הסוכר. במקרה זה אעדשה זאת בהתאם לשיעורים המותרים (מלוא לוגמיו, ככותבת הגסה) ובהפסקות הנדרשות. האם אני רשאי להיות ש"ץ במקרה כזה:
א. עד האכילה\השתייה הראשונה
ב. לאחר הטעימה הראשונה. הנושא אינו "בנפשי" כמובן, פרט לתפילת "כל נדרי" אשר אני מתפלל במניין אשר רובו אינו שומר תו"מ, והם באים במיוחד לשמוע אותי (ואם לא - לא יגיעו ל"כל נדרי").

האם אלו שבאים בליל כיפור לשמוע את כל נדרי או שבאים לתפילת נעילה  ולשמוע קול שופר זה לא דומה כטובל ושרץ בידו מה הועיל להם והלא השעיר מכפר לשבים?

בס"ד לכבוד הרב שלום וברכה.
1. היו מקרים בהם עלינו על אוטובוס ואולי לא שלמנו על כל הילדים. או ששכחנו לשלם כי עלינו מאחורה עם העגלה. התקשרנו לשירות לקוחות החברה ואמרו לנו שניתן להחזיר במשרדים. מכיוון שעברנו דירה לאזור אחר עדין לא יצא לנו לבוא להחזיר. כבר עברו מספר חודשים מאז. כשהתקשרתי השבוע כדי לשאול אולי ניתן להחזיר באשראי. אז הנציגת שירות שענתה הפעם אמרה לי שאתרום את הסכום לצדקה.. ושא"א לבוא להחזיר חובות. ושכך הם אומרים לשאר האנשים ששואלים על זה. מה עלי לעשות, האם להחזיר או לתרום?