הערך העליון של 'דעת הרוב' במשפט העברי שבלעדיו אין עמידה לשום חברה

באלו נסיבות יש ובית הדין יאשר לפטר עובד ע"ס רינונים או עפ"י הודאת העובד בגניבה ממעבידו?

הישנן נסיבות שנקבע שלא ניתן לסמוך על השגחתו אך לא יהיה בהם די לצורך שלילת פיצויי הפיטורין ממנו? 

כיצד יש להתייחס למשגיח כשרות שנתערערה אמינותו ושהתנהגותו גובלת בחילול ה' ?

היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?

האם מותר להשתתף עם גורם נוסף ע"מ לזכות בפריט חינם המוצע במבצעים למי שרוכש כמות מינימלית מאותם פריטים?

היש הבדל בדין אם נעשה מעשה קנין לקיום השותפות?

היש הבדל בין השקעות בשותפות לצרכי קניה ומכירה עסקית לבין השקעה המיועדת לשימוש וצריכה מיידית?

ראש השנה: המלכת ה' באהבה

ראש השנה מגדיר את היחסים בין האדם לבוראו לקראת יום הכיפורים. שהרי הווידוי נדחה ליום הכיפורים, בניגוד להגיון לכאורה, כיוון שבראש השנה הדגש אינו על וידוי מילולי שטחי אלא על צריבת התודעה שהקב"ה הוא מלכנו. נדגיש כי קבלת עול מלכות שמיים צריכה לנבוע מתוך אהבה ולא מתוך יראה או פחד, וכי משימה זו פותחת את הדרך ליום הכיפורים. חשיבות שמיעת קול שופר בראש השנה כמצווה שמטרתה לעורר את יצרנו ולהמליך עלינו את בוראנו ובכל להכשיר את ליבנו לאהבת ה' ויראתו. רק כך נוכל לקיים כראוי את עבודת יום הכיפורים ושאר השנה.

מהי מדיניות הענישה המועדפת ע"י תורת ישראל, עונש גופני או כפל תשלומים לפיצוי הנפגעים?

ומה דינם של עבריינים שאין להם ממה לשלם, האם נפטור אותם בעונש גופני או נזקוף לחובתם לעולם עד שיפרעו חובם?

מהם היתרונות הכלכליים והחברתיים של משפט התורה במקרה זה לבין מדיניות הענישה של המשפט הכללי?