חנוכייה אחת בכניסה לבניין יכולה לאסוף סביבה עשרות שכנים, אך האם היא יכולה גם להוציא את כולם ידי חובת ההדלקה? כאשר כל משפחה גרה ואוכלת בדירה עצמאית, קופת הוועד אינה מאחדת את הבתים לעניין המצווה. ההבחנה בין בית עצמאי לאורח המשתתף בשמן מבהירה גם כיצד לנהוג כששאר השכנים אינם מוכנים להדליק בעצמם.
האזינו להבחנה בין שיתוף בשמן לחובת כל בית, ולהצעה המיוחדת שניתנה לשכנים שאינם מדליקים.
הדלקה אחת בכניסה לבית משותף, אפילו כל הדיירים מסכימים לממן אותה מקופת הוועד, אינה מוציאה את כולם ידי חובה. כאשר לכל דייר דירה בפני עצמה, כניסה משלו ושולחן עצמאי, חלה על כל בית חובת נר חנוכה.
הכניסה המשותפת אינה מבטלת את עצמאות הבתים
יסוד המצווה הוא ״נר איש וביתו״. בבניין רב קומות יש אמנם מבואה אחת או חצר משותפת, אבל המשפחות אינן בית אחד: כל אחת מתגוררת ואוכלת בדירתה. אין להפוך את ״נר איש וביתו״ ל״נר איש וחצרו״.
יש לכך דמיון לחובת המזוזה: אין זו חובת דירה ללא דר, וגם לא חובת אדם ללא דירה, אלא חובת הדר בדירה. לכן הפתח המשותף אינו פוטר כל דייר מן החובה המוטלת על ביתו. כך גם בנר חנוכה נדרשת הדלקה מיוחדת לכל בית עצמאי.
מדוע אורח יכול להשתתף בשמן?
בהלכות מגילה וחנוכה, פרק רביעי, הלכה אחת עשרה, מובחן אורח שמדליקים עליו בביתו מאורח שאין לו בית שמדליקים עליו בו. מי שמדליקים עליו בביתו אינו צריך להדליק במקום האירוח. כשאין לו בית שמדליקים עליו בו, הוא צריך להדליק במקום שהתארח, ובמקרה זה ניתן הפתרון של השתתפות בשמן עם מארחיו.
אולם אם לאורח יש בית בפני עצמו במקום האירוח, הוא חייב להדליק בו מפני העוברים, אף שמדליקים עליו בביתו הקבוע. עצם השותפות עם המארחים אינה מסלקת את משמעותו של הבית הנפרד.
דיירי בניין שכל אחד מהם גר ואוכל בדירתו אינם כאורח שאין לו בית נפרד. לפיכך דין ההשתתפות בשמן אינו יכול לפטור אותם בהדלקה אחת משותפת.
פתח חצר אחד, נר נפרד לכל בית
גם כאשר מדליקים בפתח חצר משותפת, אין הכרח שתהיה זו הדלקה אחת לכל הדיירים. בדין נר שיש לו שתי פיות, כלי שמן שבו שתי פתילות, יש נר אחד לראובן ונר אחד לשמעון. התוספות ביארו שמדובר בשני דיירים בחצר המדליקים בפתח הסמוך לרשות הרבים. הפתח משותף, אך לכל בית נר משלו.
לצד זאת יש להתחשב גם בחשד של העוברים: בבית או בחצר שיש להם כניסות משני כיוונים חייבו הדלקה בשני הצדדים מפני מראית העין. ואף אם במקרה מסוים אין חשד כלפי העוברים, אין בכך לבטל את היסוד הנפרד של נר איש וביתו.
כשהשכנים מסכימים רק להדלקה כללית
השאלה התעוררה אצל דייר דתי ששכניו רחוקים מתורה ומצוות. הם הסכימו להדלקה מכספי הוועד, אך לא היו מוכנים להדליק מעבר לכך. גם הוא ביקש לדעת אם יוכל לצאת באותה הדלקה.
ההצעה הייתה שידליק את הנר שלו מכספו שלו בפתח המבואה, ובנוסף ידליק בביתו כדי לתת מקום לדעות פוסקים אחרות. עבור שאר הדיירים יקצה חנוכייה מכספי הוועד, ולא מכספו הפרטי; עם הברכה שהוא מברך על חנוכייתו שלו ידליק גם את הנרות המיועדים לשכניו. הצעה זו נועדה להעניק להם לכל הפחות זיקה וזכות מסוימת במצווה, כאשר אחרת לא ידליקו כלל. אין היא הופכת את ההדלקה הכללית לפתרון המוציא כל בית עצמאי ידי חובתו.
מסקנת הדברים: לכל בית עצמאי בבניין נדרשת הדלקה משלו; מימון משותף מקופת הוועד אינו פוטר את כל הדיירים בהדלקה אחת. במקרה שנדון, ההדלקה הנוספת עבור השכנים שאינם מדליקים הוצעה כזיקה למצווה, לצד ההדלקה הפרטית של השואל, ולא כביטול חובת כל בית.
האם חנוכייה אחת מכספי ועד הבית מוציאה את כל הדיירים ידי חובה?
הדלקה אחת מכספי ועד הבית אינה מוציאה את כל הדיירים ידי חובה כאשר לכל משפחה דירה וכניסה משלה והיא אוכלת על שולחנה. יסוד המצווה הוא נר איש וביתו. המבואה או החצר המשותפת אינן הופכות את המשפחות לבית אחד לעניין חובה זו.
מדוע השתתפות אורח בשמן אינה פוטרת את דיירי הבניין?
השתתפות בשמן היא פתרון לאורח שאין לו בית שמדליקים עליו בו, והוא משתתף עם מארחיו במקום שהתארח. דיירי בניין המתגוררים ואוכלים כל אחד בדירה עצמאית אינם במצב זה. לכל אחד בית בפני עצמו, ולכן ההשתתפות הכספית בנרות כלליים אינה פוטרת את חובתו.
האם פתח חצר משותף מאפשר הדלקת נר אחד לכל הבתים?
גם כשההדלקה נעשית בפתח החצר המשותפת נדרשת הדלקה לכל בית. בדין נר בעל שתי פיות יש נר לראובן ונר לשמעון, והתוספות פירשו שמדובר בדיירי חצר המדליקים בפתחה. מקום ההדלקה משותף, אך לכל אחד מהם נר המיועד לביתו.
מה הוצע לדייר ששכניו מוכנים רק להדלקה מכספי הוועד?
הוצע לשואל להדליק את נרו מכספו שלו בפתח המבואה, וגם בביתו כדי לתת מקום לדעות פוסקים אחרות. לשכנים יקצה חנוכייה מכספי הוועד, ובהמשך לברכה על חנוכייתו ידליק גם את נרותיהם. הדבר הוצע כזיקה וזכות מסוימת במצווה למי שאחרת לא ידליקו כלל, ואינו מחליף את חובת ההדלקה של כל בית עצמאי.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
המשפחה מתפזרת בחנוכה — מי יוצא בהדלקה שבבית?
היכן מדליקים נרות חנוכה בערב שבת כשאוכלים אצל מארחים וחוזרים לישון בבית?
בערב שבת, אם מתארחים רק לאכילה וחוזרים לישון בבית, האן חייבים להדליק בבית שלי למרות שמתארח לאכילה או שיוצא בהדלקה בבית המארח.
קצרו של דבר, מה שיטתנו בעניין זה: האם עפ"י אכילה או על פי לינה?
החנוכייה הונחה למצווה וגרמה לשריפה: מי משלם?
התפלל שחרית של חול בשבת ראש חודש וחנוכה ושכח את שתי ההזכרות — האם יחזור?
האם יוצאים ידי חובת נר חנוכה בגז או בנורת להט חשמלית?
1. האם יוצאים ידי חובה בהדלקת נרות חנוכה על ידי גז?
האם מדליקים נר חנוכה בפתח הבית או בפתח החצר, ומה דין חדר המדרגות בבניין משותף?
שלום לכבוד הרב.
א בעניין הדלקה בפתח בית הפונה לחצר. להדליק בפתח הבית הפונה לחצר כרש"י, או בפתח החצר הפונה לרה"ר כתוס'?
ב ואם יש להדליק בפתח החצר, האם חדר מדרגות ולובי של בניין נחשב חצר, ויש להדליק בפתח הבניין?
ג ואם חדר מדרגות נחשב חצר, האם הדר בעליה ידליק בחלון הפונה לרה"ר או ידליק בפתח הבניין?
תודה רבה הרב
מה עושים בשמן שנותר מנרות חנוכה לאחר היום השמיני?
מדוע גומרים את ההלל בחנוכה ובראש חודש קוראים בדילוג אף שיש בו קורבן מוסף?
היכן מדליקים נרות חנוכה בכניסה משותפת לחצר, ומי מברך כשבני הבית מדליקים בנפרד?
א. אני גר בבית 'דו' שהכניסה לחצר של הבית משותפת עם השכנים והם גרים בצד שמאל. כך שאם אדליק נר חנוכה בצד שמאל הוא יהיה בשטחם של השכנים ולא יהיה ניכר שהוא שלי. האם אני צריך להדליק בשטחי בצד ימין או בשטח של השכנים בצד שמאל?
ב. כשכל אחד מבני הבית מדליק חנוכה משלו. האם רשאי לברך או שאין מברכים על ההידור?
על הניסים בברכת המזון ומנהגי עננו בתענית
האם משלימים שהחיינו ביום השני של חנוכה כששכחו לברך בלילה הראשון?
הרב אמר, שאם לא בירך ביום הראשון שהחיינו, אז לא מברך ביום השני.
אבל נראה לי על פניו, שכביכול,
מכיוון שבירך כבר שהחיינו על ברכת הרואה,
אולי בגלל זה לא מברך שהחיינו, בזמן שהוא מדליק
?