כל נדרי
לכבוד הרב שלום וברכה! מהי משמעותו ומהותו של "כל נדרי", ובאיזה אופנים הוא אכן מתיר את נדרינו? בכבוד ובתודה.
הרב רצון ערוסי - החלטת בג"ץ ל'פתוח את השמיים' מסכנת חיי אדם
חרף החלטת הממשלה לקבוע מכסות לשבים מחו"ל שופטי בית המשפט העליון פסקו לפתוח את הטיסות בטענה שהדבר סותר את זכויות הפרט, פסיקתם עלולה לסכן חיי אדם בהבאת מוטציות חדשות של נגיף הקורונה ולגרום לסכנת חיי אדם, האם בעקבות החלטתם שופטי בג"ץ צריכים להביא עגלה ערופה או מעיין החובה של עגלה ערופה?
אחריות אנשי העיר לנרצח
בימינו אם במהלך החקירות המשטרתיות האינטנסיביות לא מצליחים לגלות מי הרוצח סוגרים את התיק ולא עושים דבר לאחר מכן. אולם תורת ישראל מקדשת את החיים ולא מוכנה לעבור לסדר היום מבלי לעשות מעשה. התורה קובעת שאם נמצא חלל באדמה מחוץ לעיר ולא נודע מי הרגו, בית הדין הגדול יורד מירושלים אל מקום ההרוג.
בזירת הרצח בית הדין מודד ממקום החלל איזו עיר הכי קרובה, ומטיל עליה את האחריות המוסרית כאילו היא אחראית לנרצח. לאחר מכן זקני העיר מנסים לברר מי האחראי לרצח ואם הם לא מצאו הם מביאים עגלה ועורפים אותה ומבקשים "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
ומדוע עליהם לבצע את הטקס הזה, הרי לכאורה וודאי שהזקנים לא אחראים לרצח? אלא הם כאומרים: ייתכן שהתרשלנו, אולי ההרוג נכנס לעירנו כאורח ולא ליווינו אותו? אולי לא דאגנו לו מספיק בכסף ובדרכים נוספים כדי לחזור לביתו בבטחה ואז הוא נאלץ ללכת ברגל בדרך זו והסתכן בכך עד שאלמוני רצח אותו.
ראו עד היכן התורה מותחת את האחריות לגבי אי-הקפדה ושמירה על קדושת החיים. התורה מטילה על עיר שלמה בישראל אחריות מוסרית לחלל שנמצא בקרבתה שלא נודע מי הכהו משום שאולי בדרך של גרמה שבגרמה הם אחראים לדם השפוך.
בג"ץ מסכן את קדושת החיים של כלל האוכלוסייה
ממשלת ישראל מנסה לצמצם את כמות הבאים מחו"ל לארץ ישראל כדי שלא יביאו עמהם מוטציות שונות שעלולות לפגוע בכול התוצאות הטובות של החיסונים שזכינו להם ושבגינם יש לנו הקלות, לכן קבעה הממשלה את מכסת הנכנסים לארץ.
והנה שופטי בג"ץ נעתרו לעתירה שטענה שהחלטת הממשלה סותרת את זכויות היסוד של חירות הפרט, ופסקו השופטים לבטל את המגבלות שקבעה הממשלה, ויאפשרו לכל מי שרוצה לשוב מחו"ל לארץ ישראל כי זו זכות יסוד הפרט.
אני מברך את בג"ץ - יישר כוחכם שאתם מגנים על זכויות הפרט. אבל, איפה זכויות הכלל? איפה קדושת החיים של הרבים? איך יעלה על הדעת שאדם שבא מחוץ לארץ עם מוטציות שעדיין אין בארץ ויכניס לנו את המוטציות האלה ויסכן את הרבים?
עד שאתם שופטי בית המשפט שמים במשקולת האחת את זכות הפרט למה אתם לא שמים כנגד בצד השני את זכות הכלל לחיות, את בריאות הציבור, איך יעלה על הדעת הפקרות כזאת?
אם כן אפוא הגיע הזמן שהשופטים יעשו חשבון נפש נוקב. חבל שהם גורמים מידי פעם בפעם לאובדן האמון בבתי המשפט, בפסיקיהם הם גורמים לעם להתרחק מהם משום שבאמת יש כאן יומרנות גדולה.
בעבר, בשנות החמישים והשישים, כשבג"ץ היה נדרש לעתירות מאין אלה שופטי בית המשפט העליון היו תמיד אומרים שיש להיוועץ בגורמים המקצועיים, וכעיין הלשון "אני אינני מחליף את הרמטכ"ל", "אני אינני מחליף את הרופא", "אני אינני מחליף את ראש הממשלה וכבוד השר. תפקידי כשופט הוא רק לבדוק האם על פני הדברים היה פה עיוות משפטי או ערכי גלוי ונסתר בהחלטות, לא יותר. מבחינה מקצועית מי אני שאוכל להחליף את הרופא, המצביא או את איש הביטחון? ואם אין עיוות משפטי לא יעלה על הדעת שאני אכנס לפני ולפנים בנושא הנידון שהרי אני נותן לאנשי מקצוע את הסכמות בקבלת ההחלטות, כי לכך הם נבחרו ונתמנו".
זו הייתה ההשקפה המשוכלת ששרתה במערכות המשפט בשנות החמישים והשישים, אבל מאז ה"אקטיביזם השיפוטי" נפרץ פרץ גדול והם מנסים להתיימר להחליף את החלטות הרמטכ"ל, ראש הממשלה, שרים ואפילו עד כדי כך הם מחליטים להחליף את הרופאים!
בית המשפט העליון צריך לאמץ את ערכי התורה
אם הדבר היה קורה בזמן בית המקדש והסנהדרין היו מחייבים אותם מעיין עגלה ערופה, הם לא יוכלו להתחמק ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". גם בעניין שגגת הוראה היה צורך לדון האם הם מחויבים ב'פר העלם דבר' על שגגת הוראה שכזו? כמובן שכל זה בלשון מליצה. אולם הגיע הזמן שהבג"ץ יתעשת ולא יקבע סולם ערכים על פי רגשות והשקפות עולם אישיות.
שופטי בג"ץ צריכים להתחבר לספר הספרים התנ"ך, לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה שהם אוצר בלום של חוכמת קודש ויראת שמיים, סולם ערכים אדיר שאין לאף אומה ולשון, עליהם להתחבר לאוצרות האלה ולשאוב משם את ערכי הקודש שלנו ולא לייצר להם ערכים על בסיס השקפת עולם או טרנדים מערביים חולפים.
הדבר הזה זועק עד לב השמיים, לא בגנותם האישית אנו מדברים על בג"ץ, אלא אני תוקף את השיטה. השיטה הזו פסולה והיא זועקת עד השמיים, היא שיטה לא נכונה. היא שיטה שבאה ומנהלת את החיים שלנו על בסיס מוטעה לחלוטין.
דעו, זו איננה הדרך של היהדות. היהדות מקדשת את החיים של הפרט וכול שכן של הכלל. מחללים את השבת אפילו אם ישנה סכנה רחוקה, כגון אויבים שבאים לעיר ספר לגזול ממון, על מנת שהגבול לא יהיה פרוץ מותר לחלל את השבת ולהשיב מלחמה, חכמינו מבינים ורואים את הפוטנציאל של הסיכון כבר ברגע שהאויב רואה שהגבול פרוץ ביום השבת, מחר מחרתיים יבואו על ידי כך לדיני נפשות.
עד כדי כך התורה צופה פני העתיד כדי לשמור על קדושת החיים של הכלל.
אילו לא הייתה סכנת נפשות לא הייתי מדבר כך מקירות ליבי, אבל בגלל שיש סכנת נפשות פוטנציאלית בהוראתם זו אני זועק מנהמת ליבי, ואני מקווה שדברים היוצאים מן הלב יכנסו אל הלב והגיע הזמן לעשיית חשבון נפש אמתי בעניין זה.
לכבוד הרב שלום וברכה! מהי משמעותו ומהותו של "כל נדרי", ובאיזה אופנים הוא אכן מתיר את נדרינו? בכבוד ובתודה.
לכבוד מורנו ורבנו שלום עליכם! סליחות: האם מותר לומר י"ג מידות של רחמים (אל מלך, ויעבור) ביחיד או כשאין עשרה? בברכה ובתודה
אדם שקשה לו עד מאוד לקום לסליחות ועד היום לא קם כלל!!! האם יש בידו עבירה? האם יכול לומר הסליחות אחר שחרית בינו לבין עצמו?
שלום לכבוד הרב.. בתפילת כל נדריי אומרים :ומיום הכיפורים שזה עד יום הכיפורים הזה שיבא אלינו לשלום נדרנא לא נדרי ושבוענא לא שבועי וחרמנא לא חרמי וכו'.. הכוונה במילים אלו הם עד הכיפורים שהיה או עד כיפורים שיהיה? כי אם זה לכיפורים הבא אזי כל מה שנשבע יהיה "שקר"..
תודה
מה נשתנה דין קבוצת החולים האוכלים יחד מדין תלמידים השוהים בפנימייה וחייבים לזמן לאחר סעודתם בחדר האוכל?
מדוע חלה חובה ליטול ידים ביום הכיפורים שאין בו מצוות אכילה ואף כולל איסור רחיצה?
מדוע שתק התלמוד ולא דן בכל הפרטים הקשורים לאכילה, כמו: קידוש, הזכרת היום ,לחם משנה וכיו"ב?
ברצוני לברר סוגיה של הפטרת מנחה ביום כיפור.
במנחת יום כיפור עולים לתורה 3 שהם כהן , לוי וישראל .
1. השאלה שלי האם שלישי שאמור לקרוא את הפטרת יונה לא יכול להיות כהן או לוי ?
2. האם ישראל יכול לקרוא את המפטיר וכהן או לוי יכולים לקרוא את ההפטרה ( הפטרת יונה ).
ביו"כ אמרנו מספר פעמים " מעביר ראשון ראשון" . ועל זה מהרמב"ם משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישיי שהרע כתב " בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה ולא שני אלא משלישי ואילך אם נמצאו עונותיו משלישי ואילך מרובין על זכיותיו אותם שתי עונות מצטרפים ודנין אותו על הכל, ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו אשר מעון שלישי ואילך מעבירים כל עונותיו ראשון ראשון, לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים, וכן הרביעי הרי הוא ראשון שכבר נמחל השלישי וכן עד סופן, במה דברים אמורים ביחיד .." שאלתי היא כך: במשך היום אנו עושים אלפי פעולות ואדם יכול להכשל בכל רגע נתון.
הישנן נסיבות שבית הדין לא יאשרו למלווה תביעתו לפרעון בחו"ל כאשר ההלוואה ניתנה בא"י?
מה המבחן של "כדי קיומו" של החייב, האם גם כשמדובר בכספים בידי סוחר שנועדו לקנות סחורה בתנאים מיוחדים?
האם חייב רשאי לפרוע את חובו בכל מקום בעולם למרות שלעיתים אין זה נוח למלוה לקבל את הכסף באותו מקום?
שלום לך, אשתי ילדה בת לפני ראש השנה. והיא מיניקה. האם היא חייבת לצום יום כיפור? אלעד