מהו יחס ההלכה לגידול חיות מחמד? (המשך)

מה היחס של ההלכה לתרבות גידול הכלבים המכונים "ידידו הטוב של האדם"?

כלב מחמד הריהו כניצוד ועומד ואין לחשוש בקשירתו לאיסור צידה, מהו א"כ האיסור בשבת?

האם קשירת הרצועה אוסרת אותה בטלטול ומעלה חשש של ביטול כלי מהכינו שהינו איסור סותר?

כיצד ניתן ליישב את הסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם לגבי מקור איסור צער בע"ח, מדאורייתא או מדרבנן?
האם ניתן לטעון שאיסור זה לא יחול כל עוד האדם משתמש בבעל החיים לצרכיו תוך צמצום הצער לבעל החיים?
שימוש בבע"ח לרפואה סגולית כמו הנחת יונים על בטנו של חולה צהבת, האם מותר למרות שהיונים מתות בסופו של דבר?

האם התעללות והתאכזרות לבע"ח המובלים לשחיטה יכולה לשמש עילה מוצדקת לבטל את השחיטה?

היש להעדיף משום 'צער בע"ח' את המתת הבע"ח בירייה או באמצעות זריקה על פני השחיטה בסכין?

האם יש להימנע מאכילת בשר, משיקולים הומניים רגשיים, ולהסתפק באכילה מעולם הצומח או מעולם הדומם?

האם יש מקום להעדיף כפרות על כסף לצדקה מדין "צדקה תציל ממוות"?