מתי על הבעל להישאר עם הילדים ביום הכיפורים גם אם יפסיד תפילה בציבור?
לכבוד הרב. היה לנו דיון שלם על זה, וחשוב לנו, שהרב יכתוב דעתו, עם נימוקים, כי יש כאן ראיות לכאן ולכאן
לכבוד הרב. היה לנו דיון שלם על זה, וחשוב לנו, שהרב יכתוב דעתו, עם נימוקים, כי יש כאן ראיות לכאן ולכאן
שלום לכבוד הרב.
אדם שאומר אשמורות ביחיד מה מותר לו לומר ומה לא?וכן אדם שמקבל כדורים לשינה וקשה מאוד לו לקום בשעת אשמורת ואת הזמן המוקדם הוא מנצל לתפילת שחרית ,עד איזו שעה מותר לומר את הסליחות?
כיצד יסביר רבנו הרמב"ם הגזירה בדווקא על הסיכה אף שנועדה להעביר את הזוהמה?
מדוע לא ראו חכמים לגזור בט' באב או לאבלים איסור על השימוש בסיכה המיועדת להעביר את הזוהמה ?
שלום לכבוד הרב אשמח אם כבוד הרב יסמן לי מה אמור להיות שיעור כל תקיעה ותקיעה וכן שיעור אורך שברים ותרועה. אם אפשר על ידי סימונים כאלה: ת ש ר ת ------------ ------- -------- ------------- וכן תשת ותרת. והאם יש שיעור שבו יוצאים חובת כל הדעות.
תודה רבה לרב תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
באלו תנאים רשאי מי מבעלי הדין שלא לציית לבי"ד בנסיבות אלו למרות שחתם על שטר הבוררות?
האם רשאי בית הדין להוציא "כתב סירוב" בנסיבות אלו כנגד הצד המסרב לציית לפסק הדין?
מהם היתרונות של מוסד ה"שאילתא" עפ"י מקורות ישראל לעומת "ערכאת הערעור"?
בפירושו להלכות תשובה (פ"ח עמ' תר"מ עמודה ימנית) כתב מארי כך: "גם מה שהביא מאגדה דסנהדרין צב צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן אינן חוזרין לעפרן, למה נקט לשון זה ולא "אינן מתים", לפיכך הבין רבנו שאגדה זו ענין לה ואינה כפשטה ולא אבאר".
1. מדוע לדעתך לא באר מארי עניין זה?
ידוע לי בוודאות שתימנים נוהגים להתפלל תפלת חזרה בלבד בתפלת מוסף של יום ראש השנה. אני מניח שהמנהג מבוסס על פסיקת הרמב"ם בהלכות תפלה פ"ח הלכה י'. אתמול במסגרת שעור בעיון במסכת ראש השנה עלה לדיון עניין חזרת הש"ץ והרב מגיד השעור הביע דעתו כי קיים ספק לעניין נכונות הנוהג הנ"ל, לאור פסיקת הרמב"ם בהלכות תפילה פ"ט הלכה יג' וכן מחלוקת חכמים ור"ג בסוף מסכת ראש השנה"דף לה". לטענת הרב שליח הצבור לא יכול להוציא את הצבור בחזרה בלבד של תפלת מוסף, אלא אם כן התפלל הוא עצמו קודם לכן תפלת מוסף בלחש ובמנין. ענין זה מעורר תמיהה גדולה לאור הנוהג המושרש בקהילות תימן להתפלל חזרה של מוסף בלבד כולל שליח הצבור.