האם מותר להשאיל / להשכיר בהמה גסה לגוי באמצע השבוע ליום אחד? כלומר האם האיסור של הרמב"ם הוא גורף ואסור בכלל או כאשר בטל הטעם ( כדי שלא יעבוד בה הגוי בשבת) לדוג' שההשאלה ליום אחד זה יהיה מותר?
אני חייב לפנות את המקלט של אבי ז"ל. אבי עשה יין לפני 40 שנה. לאחר הסינון שם בצנצנות בגודל 3.5 ליטר כל צנצנת. מארזים שהיו פעם של בקבוקי קולה, שאביו שטף אותם היטב ושם יין בתוכם. כל 4 צנצנות במארז קלקר מלמטה ומלמעלה (כמו בתמונה). השאלה שלי, מאחר שהמארזים כבדים, האם גוי יכול לעזור לי להעביר אותם למקום אחר, כשהוא ירים את המארז בלבד של הקרקר ולא ייגע ביין. האם זו בעיה הלכתית? האם היין ייאסר?
הרב שלי בשיעור אמר שהרמב"ם היה מורה עקיף של אריסטו, ושהכמות של הרמב"ם רובם שאובות מחכמתו של אריסטו.. כמה ימים אח"כ שמעתי שיעור שאומר (ללא ציטוט ומקור) שהרב קוק מוכיח היסטורית שהרמב"ם לא למד מאריסטו אלא.. הסתכל באורייתא ולמד את כל החוכמות.. מצד אחד, איך אנחנו יכולים להגיד שהגוים היונים הביאו חושך לעולם אם הם הביאו חכמה עצומה ששינתה את פני ההיסטוריה, וגרמה לנו היהודים להיות חכמים יותר במידה מסוימת, אם לא אריסטו לא היה לנו את חכמת הרמב"ם. ועוד שאלה: האם תרבות יוון עדין משפיעה עלינו בחושך שהביאה לעולם.. ואיך אני אדע לזהות את זה אם זה קיים אצלי.. תודה מראש על הצומת לב... חודש טוב!
שלום מורנו ורבנו, יש אצלנו בעבודה דרוזי שמתחתן, והזמין אותי לחתונתו. והוא עומד על כך לשאני אגיע וכיו"ב, אף אם מבחינתו אני לא אוכל דבר "ואולי אסתפק בשתייה מתוך בקבוק סגור בכוס חד פעמי" האם יש בעיה עם כך, ללכת לכבדו בחתונתו? יש לי גם עובדים מוסלמים ונוצרים, האם הדין שווה? "כמובן לא ללכת לכניסה או למסגד אלא למסיבה שעורכים, "
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
שלום הרב, ראיתי ברמב"ם הלכות מלכים (ח, יא) כי גוי שרוצה לקיים 7 מצוות בני נוח צריך לעשות זאת רק כי ה' ציווה ולא בגלל השכל. האם הרמב"ם כותב זאת גם לגבי יהודים על תריג מצות או לפחות על המצוות השכליות שיש? ואם לא, למה? למה על הגוי כן ויהודי לא? והאם יש מקורות נוספים ברמב"ם בקשר לכך? חזק וברוך לרב, תודה רבה
שאל השואל מהי עמדת ההלכה או עמדת היהדות במובן הערכי, לא בתור קורבנות של השואה, ביחס לאותן מדינות כמו פולין עם החוק הפולני שמנסה לכרסם באחריות ביחס להשתתפות בשואה הנוראה. ועכשיו ליטא בדרך, ותכף כנראה עוד יהיו כאלה. אז השואל רוצה לשמוע את הבחינה הערכית והמוסרית וההילכתית לא רק בהיותנו עם שאנחנו הקורבן של השואה.
