האם חובה לבנות סוכה לשם מצווה או ניתן לצאת ידי חובת ישיבה בסוכה גם אם נבנתה לשם צל בלבד?
הניתן להקיש מדיני סת"ם האסורים ע"י הנ"ל לאסור גם הכנת הסוכה ע"י מי שאינו חייב באותה מצווה?
נפלה דופן שלישית, האם מותר בשבת או ביו"ט לומר לגוי להעמיד את הדופן ע"מ להכשירה לצורך מצווה
בניית סוכה ע"י עובד זר האם מותרת?
הרב דן בהלכות בניית סוכה, תוך התמקדות בשאלה האם מותר להיעזר בגוי, אישה או ילדים קטנים בבנייתה. הוא מציג את מחלוקת רבנו תם והתוספות בנושא זה, כאשר רבנו תם אוסר היות ואלו אינם מצווים במצווה, בעוד התוספות מתירים זאת. המקור ממשיך לדון בפסיקות שונות בנוגע לגויים, ומציין הסתייגויות מסוימות, למרות שההלכה הבסיסית מתירה זאת. לבסוף, הוא דן בשאלה האם מותר לבקש מגוי לתקן סוכה שנפלה ביום טוב, ומציג גישות שונות בנושא.
תקציר ומסקנות ממקור "הטקסט שהודבק"
המסמך עוסק בשאלה ההלכתית של הסתייעות בגוי, אישה או ילדים קטנים שאינם חייבים במצוות, בבניית סוכה סמוך לחג הסוכות, או במקרה בו דופן סוכה התמוטטה ביום טוב. הדיון נסוב סביב שיטות שונות בפסיקה ההלכתית, תוך ציטוט מקורות מהתלמוד, ראשונים ואחרונים.
נושא מרכזי 1: הסתייעות בבניית סוכה על ידי מי שאינו חייב במצווה
- שיטת רבנו (הרמב"ם) והמקורות התומכים: לפי רבנו, מותר לכתחילה להסתייע בגוי, אישה או ילדים קטנים בבניית הסוכה. מקור לכך נמצא בגמרא (מסכת סוכה דף ח עמוד ב) המתייחסת ל"ג'נבק" - סוכות של גויים, נשים ובהמות - כסוכות כשרות "מכל מקום". רבנו פסק הלכה זו בספר משנה תורה (הלכות סוכה פרק ד הלכה ט) וכך נפסק גם בשולחן ערוך (אורח חיים תרל סעיף א').
- ציטוט מהגמרא: "סוכה מכל מקום כשרה"
- ציטוט מרבנו: "וככה השולחן ערוך אור החיים תרל סעיף א'"
- הסתייגויות של אחרונים בנוגע לגוי: למרות השיטה המקורית, אחרונים הסתייגו מהסתייעות בגוי לכתחילה, אך התיר זאת בדיעבד. לגבי אישה וילדים קטנים, יש מתירים לכתחילה ויש אוסרים לכתחילה, אך כאמור, שיטת רבנו מתירה זאת ללא פקפוק.
- שיטת רבנו תם והנימוק: רבנו תם הגיע למסקנה מרחיקת לכת על בסיס הגמרא במסכת ביצה (דף מ עמוד ב) הדנה בפסלות ספר תורה, תפילין ומזוזות שנכתבו על ידי מי שאינו מצווה בקשירתם (גוי, עבד, אישה, קטן, וכו'). הנימוק הוא "כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה". רבנו תם הקיש מכאן שכל מי שאינו מצווה במצווה מסוימת, אינו יכול להכין את אותה מצווה עבור אחרים. לכן, אישה או גוי שאינם מצווים בסוכה, לא יכולים להכין אותה עבור מי שמצווה.
- ציטוט מהגמרא: "ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מן המין מוסר גוי עבד אישה וקטן וקטי וישראל מומר פסולים... הוכשר וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה"
- דברי רבנו תם (כפי שמובאים בטקסט): "מכאן אומר רבנו תם דין אישה עוגדת לו לבד ועושה ציצית כיוון דלא מפקדה כיוון שאישה לא מצובה לטול לאב היא לא יכולה לגוד לאב... מזה נבין שסוכה מחר וגוי לא מצ צה בסוכה לא יכול להכין את הסוכה מאחר ואישה לא מצווה בסוכה לא יכולה להכין את הסוכה וכן בנות וכן ילדים קטנים לא מצווים לא יכולים"
- דחיית שיטת רבנו תם על ידי בעלי התוספות: בעלי התוספות חלקו על רבנו תם ודחו את דבריו. הם טענו שהפסול של גוי בעשיית ציצית (כפי שמובא במסכת מנחות דף מב) נובע מהדרשה של הפסוק "בני ישראל" ולא מהכלל הרחב של רבנו תם. מכאן הסיקו שהכלל "כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה" ספציפי רק לעניין כתיבת סת"ם, אך לא לכל המצוות. לכן, אישה כן יכולה לעשות ציצית ואף לבנות סוכה לכתחילה.
- ציטוט מדברי התוספות: "ואין נראה דחו דבריו דחה מדפסלינן ברשת תכלת מנחות דף מב ציצית בגוי דדרשינן בני ישראל ולא גויים ועשו בני ישראל ולא גויים מכלל דאישה כשרה... ודווקא בספר תורה ותפילין ומזוזות כתיב קשרתם וכתבתם דרשינחה"
- פסיקת הרב יוסף: הרב יוסף פוסק כדעת התוספות שמותר לכתחילה לאישה וקטן לתת את הסכך על הסוכה והסוכה כשרה לכתחילה.
- התייחסות הרב יוסף לגבי גוי: למרות שלפי התוספות לכאורה אין הבדל בין אישה לגוי לעניין הכשרת הסוכה, הרב יוסף מסתייג בנוגע לגוי ומציין שלכתחילה "טוב לחדש בדבר בסק או בצפנות" (מעשה סמלי של ישראל), אך אין זה מעכב את כשרות הסוכה.
- הסבר להתפתלות הרב יוסף: ההסבר להתפתלותו של הרב יוסף הוא שהוא מצא את דברי "חמדת ימים" שפוסל סוכה שבנו גויים לכתחילה בגלל קדושת הסוכה וטענתו שמסכך הסוכה צריך להיות דבר שאינו מקבל טומאה, ולכן גוי שהוא "טמא וערל" פסול לכך.
- דחיית טענת "חמדת ימים": הטקסט דוחה בתוקף את טענות "חמדת ימים" מבחינה הלכתית, בטענה שאין קשר בין טומאת הגוי לעניין כשרות הסוכה, וכי טומאות שיש בישראל חמורות יותר.
נושא מרכזי 2: אמירה לגוי להקים דופן סוכה שנפלה ביום טוב
- דעת הרב חיים פלאג'י: הרב חיים פלאג'י מתיר לומר לגוי להקים דופן שלישית של סוכה שנפלה ביום טוב, משום שזה "צורך מצווה".
- הסתייגות הכותב מדעת הרב פלאג'י: הכותב מסתייג מאמירה ישירה לגוי לעשות מלאכה ביום טוב לתועלת ישראל (שהייה בסוכה). הוא מציע חלופות כמו שימוש בעירוב או מעבר לסוכת שכנים, כדי להימנע מאיסור אמירה לגוי בשבת או יום טוב.
- ההבדל בין הגישות: הרב פלאג'י מתיר זאת על בסיס העובדה שסוכה שנבנתה על ידי גוי כשרה, ולכן סיוע בהקמתה ביום טוב נחשב לצורך מצווה. הכותב לעומת זאת, שם דגש על איסור אמירה לגוי לעשות מלאכה ביום טוב, ומחפש פתרונות אחרים לקיום המצווה.
מסקנות מרכזיות:
- לפי שיטת רבנו והשולחן ערוך, מותר לכתחילה להסתייע בגוי, אישה או ילדים קטנים בבניית הסוכה.
- רבנו תם חלק על כך והחמיר על בסיס היקש מעניין סת"ם, אך דעתו נדחתה על ידי רוב הראשונים, כולל בעלי התוספות.
- הלכה למעשה, פוסקים רבים, ביניהם הרב יוסף, מתירים לאישה וקטן לבנות סוכה לכתחילה.
- בנוגע לגוי, למרות שהסוכה כשרה בדיעבד אם נבנתה על ידו, ישנה הסתייגות של אחרונים מלעשות זאת לכתחילה, בין היתר בגלל השפעת דעת "חמדת ימים" (שנדחתה הלכתית).
- במקרה של דופן סוכה שנפלה ביום טוב, ישנה מחלוקת האם מותר לומר לגוי להקימה, כאשר יש המתירים זאת כ"צורך מצווה" ויש המחמירים בגלל איסור אמירה לגוי ביום טוב ומציעים פתרונות חלופיים.
המסמך מציג תמונה מורכבת של הדיון ההלכתי בנושא, המדגישה את ההבדלים בין שיטות הפסיקה השונות והנימוקים העומדים בבסיסן
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר שיהיו לנו חברים גויים?
שהרי חברים נוהגים לאכול לשתות ולהשתתף בשמחות וכו', דברים אלו עלולים להלביא את בננו ובנותינו להתבוללות.
מזוזות במעבר דירה והשכרת הדירה
שלום כבוד הרב!
הוריי מתעתדים לעבור דירה (להשאיר את הדירה הישנה בבעלותם) אי לכך ברצוני לשאול שתי שאלות:\
1. האם עליהם להשאיר את המזוזות בבית הישן או שמותר לקחת אותן עימנו לבית החדש?
2. הוריי מעוניינים להשכיר את הבית הישן. אנו גרים בעיר מעורבת יהודים וגויים. מותר להם להשכיר את הבית לגויים? זה משנה אם זה ערבים נוצרים או ערבים מוסלמיים?
תודה מראש וכל טוב קרן
האשה ששכחה להדליק נרות שבת ונזכרה בין השמשות, האם מותר לומר לגוי להדליק?
אם אכן מותר לגוי להדליק נרות השבת, האם יש לברך על הדלקה זו?
מדוע צריך להדליק נרות השבת בנסיבות אלו והרי בימינו אור החשמל מהווה תחליף נאות לנר?
מה מעמדו של הגוי מבחינת המעשים שעושה בשביל ישראל, האם ניתן לדמות דינו לדין עשייה של ילד עבור ישראל בוגר?
קהילות בחוץ לארץ
שלום לרב!
ישנה קהילה חצי תימנית חצי אתיופית בטנזניה שבאפריקה, שטוענים שהם תימנים שגלו מתימן לפני כ150-200 שנה, ושהגיעו לטנזניה לא יכלו לקיים תורה ומצוות כראוי כיוון שפחדו מהמוסלמים.
היום הם התערבבו (לטענתם) בקהילת ביתא ישראל, ויוצא שהם חצי תימנים חצי אתיופים.
הרב שלהם, לא יודע לקרוא וללמוד בתימנים. לכן הוא ביקש מאיזה תייר ישראלי שהגיע לשם, בחור שילמד אותו לקרוא ולהתפלל בתימנית, כדי שיכול ללמד את הצעירים שם.
יש הרבה שאלות, איך הם מסתדרים בטהרה, כשרות , שבת , וכו..
אותו ישראלי איכשהו פנה אליי כדי שאלמד עם אותו רב שלהם.
שאלתי היא:
עבודה אצל ערבי - קצת דחוף אם אפשר
לרב השלום והברכה, שבוע שעבר הוסכמתי לעריכת דין, ואני מחפש עבודה בתחום. כעת הוצע לי ע"י עו"ד ערבי נוצרי, לעבוד אצלו (לאחר שהוא קיבל המלצה ממקום ההתמחות שלי, מוסד ציבורי שחלק גדול מלקוחותיו תובעים אותו). שאלתי היא, הבנתי בעבר שאסור למנות ערבי לתפקיד על הציבור. האם זה חל גם לעניין עבודה? כלומר האם עלי לסרב להצעה ולהמשיך לחפש עבודה על אף ההפסד הכלכלי (אי"ה הזמני) בכך, או שאין כל מניעה לעבוד עבור ערבי. אינני יודע אם זה רלוונטי לתשובת הרב, אולם מדובר בערבי נוצרי, כאשר שאר עובדי המשרד כוללים ערבים נוצרים ומוסלמים כאחד, ועו"ד יהודייה אחת.
הגיורים של הרב דרוקמן
שלום לכמו"ר. "יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על - ידי הרב חיים דרוקמן, העומד בראש מערך הגיור והרב חיים אביאור", כך קבע לפני כשבועיים בית הדין הרבני הגדול בירושלים. ברצוני לשאול את מארי מה דעתו בנושא הגיורים של הרב דרוקמן, שנפסלו ע"י בית הדין הרבני. האם יש הבדל בין גיורים? האם כל אחד מוסמך לגייר? האם בדיעבד לא ניתן להכשיר את גיורי הרב דרוקמן? כל טוב
כנס בנושא בעיית המסתננים והעובדים הזרים בראי התורה והמשפט
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00
זיתים כבושים מערבי
מה יאמר מורנו ורבנו
בעניין זיתים שקיבלתי מערבי שהוא כבש אותם עם חתיכות לימון בתוך הצנצנת.
האם מותר לקחת?
האם צריך להפריש תרומות ומעשרות?
האם יש בזה משום בישולים גויים.?
לעזור לגוים
אני לומד עם גוים, ונפגש עמם כל יום, לפעמים הם מבקשים ממני עזרה ביום יום, כמו למשל לתת להם חומר לצלם... האם מותר לעזור להם מהבחינה הזו, האם רצוי להימנע?