מקורות למנהגינו לתרגם את הפרשה בציבור
שלום לרב! מהו המקור עליו מסתמכים התימנים לתרגם הפרשה בציבור, בניגוד למנהג שאר קהילות?
לאחרונה חזר הרב מאיר מאזוז, שליט"א, בהוראה לומר "אבינו מלכנו."
הוא נימק את דבריו ואמר שבהתחלה באמת עם פרוץ המלחמה הורה לומר "אבינו מלכנו", אבל כעת, כשהיא מתמשכת, הוא חשש שמא אנשים יתרגלו לומר "אבינו מלכנו," וכשיגיע הזמן לומר זאת בימים נוראים, כבר לא תהיה לזה אותה השפעה עליהם.
אנשים עלולים לא להקדיש תשומת לב ראויה לתפילה, ולכן יש צורך להבדיל בין מה שהוא רשות לבין מה שהוא חובה. אז, לאחר שהמלחמה נמשכה, חזר והורה לומר "אבינו מלכנו." ואנחנו עצמנו לא הפסקנו לומר זאת מאז פרוץ המלחמה, משום שהיא נמשכת וכמעט כל יום, בעוונותינו הרבים, יש לנו קורבנות.
אנחנו מקיימים את מה שאמר משה רבנו כשהורה ליהושע להילחם בעמלק, בעוד הוא וכל העם עמדו והתפללו. כלומר, בעת שהצבא נלחם, אלה שאינם במלחמה צריכים ללמוד תורה ולהתפלל, כדי שהקדוש ברוך הוא ישמע תפילותינו ויציל את כל חיילי ישראל.
לכן המשכנו לומר את "אבינו מלכנו." מה גם שאמירת "אבינו מלכנו" בראש השנה אינה חובה אלא מנהג. לפעמים בישראל לא היו אומרים זאת בראש השנה, כי יום זה אינו יום של בקשות, אלא יום שבו אנו אומרים בתפילת מוסף ברכות מיוחדות: מלכויות, זכרונות, ושופרות.
אבל מעבר לכך, המנהג להוסיף "זכרנו לחיים" הוא מנהג מתקופת הגאונים, ולא מימי התלמוד. כלומר, אין מבקשים בקשות ביום הדין, וגם לא בראש השנה, אף על פי שהוא יום דין. אולם, מכיוון שפרצו הקרבות הללו, אמרנו שכשם שמתקרבים ימי הדין, כך יש צורך לומר "אבינו מלכנו."
אנחנו מרגישים שיש צורך דחוף שהשמים יתערבו, ולכן בימי המלחמה ובאמצע מצב של ספק שבו כנסת ישראל נמצאת בימי דין, יש לומר "אבינו מלכנו" באופן קבוע. כך נהגנו ואנו נוהגים עד שהקדוש ברוך הוא ישמע את תפילותינו, יציל אותנו מכל צרה ומצוקה, וייתן הצלחה וכוח לכל כוחות הביטחון.
אך בכל זאת, יש לנו שלטון שנבחר באופן דמוקרטי, ואנחנו רואים שאם יש הפגנות סוערות ברחבי הארץ, עלינו להיזהר מאוד. עלינו להתפלל שהקדוש ברוך הוא יושיע את עמו ישראל, ויסלק את שנאת החינם מתוכנו. הרי אפשר וצריך להתווכח, אבל מהרגע שהוויכוחים הופכים לוהטים, וכל אחד מדבר בשם משפחות החטופים, אזי זה עלול להיות שנאת חינם.
שנאת חינם החריבה את בית מקדשנו, והיא עלולה לפגוע בנו קשות – לפגוע בחטופים ולפגוע בתוצאות המלחמה. לכן, מותר להתווכח, אך אסור לחצות את הגבול ולהגיע להתלהמות שתצית פילוג בעם. צריכים להתפלל ולבקש מהקדוש ברוך הוא שיסלק את שנאת החינם מתוכנו.
כי שנאת חינם היא המפגע הגדול ביותר.
שלום לרב! מהו המקור עליו מסתמכים התימנים לתרגם הפרשה בציבור, בניגוד למנהג שאר קהילות?
מנהג יוצאי תימן לומר בתפילת יחיד במקום "ברכו את ד' המבורך" "ברכי נפשי את ד' המבורך". האם יש לנהוג כן בשני ה"ברכו", זה שלפני עלינו לשבח בערבית ושחרית, וזה הפותח את ערבית או שקודם יוצר אור בשחרית?
לכבוד הרב,
כמדומני באחד השיעורים הרב דיבר בדיני נקיות הגוף לתפילה, והזכיר שיש לנקות את פי הטבעת היטב והכי מומלץ במים, ודבר זה מעכב לתפילה ולק"ש,
שואל אני את הרב איך הנחיות אלו מסתדרות עם הגמרא המפורסמת לגבי אבנים המקורזלות שמותר להשתמש בהם בשבת משום כבוד הבריות,ומדוע יגרע נייר טישו רגיל של ימינו מאבנים המקורזלות שהיה בימיהם?
הרי הגמרא לא הזכירה שאבנים המקורזלות זה רק שלב מקדים ואח"כ צריך גם מים.
בברכה ובתודה
שלום וברכה
במוצ''ש אני מתפלל ערבית במנין אשכנזי מהיר סמוך לביתי, כשהם מתחילים עמידה אני נמצא בפרשה שניה של שמע, ולכן לא עונה על קדיש.
1. האם זה נחשב תפילה במנין פגומה בגלל שאני לא מתחיל איתם עמידה ברגע שהם מתחילים עמידה?
2. חשבתי על פיתרון, להתחיל שתי דקות לפניהם את ברכות ק"ש, כך שאספיק לענות על הקדיש. אבל כך אפסיד 'ברכו'. האם לנהוג כן? להפסיד ברכו ולהרוויח קדיש.
3. אם אנהג כך: האם הברכו שאחרי עלינו לשבח מועיל, כך שאם אשמע אותו לא אפסיד ברכו?
תודה רבה
אדם שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, האם הברכות שהתפלל שייכות לאותו יום או ליום המחרת?
שלום לכבוד הרב שמתי לב שישנו פיסוק בסידורים של התימנים במעט מקומות שונה משל הספרדים והאשכנזים. למשל בתפילת ערבית הפיסוק אצל התימנים הוא "אשר בדברו מעריב ערבים, בחכמה פותח שערים, בתבונה משנה עיתים וכו". בניגוד לספרדים שמנקדים "אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עיתים וכו". כמו כן אצל התימנים בתפילת שמונה עשרה מנקדים "והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, ותפילתם וכו' " בעוד שסידורים אחרים מנקדים "והשב העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם וכו' "
1) האם גם הניקוד התימני בסידורים מועתק מכתבי יד או שהניקוד נעשה על ידי העורכים הנוכחיים של הסידורים?
בס"ד שלום כבוד הרב
רציתי לשאול אותך, האם מותר לשחק לפני התפילה? (משחקים על הלוח של הכיתה, משחקי כדור וכו'..) והאם מותר להיות בשיעורים שמעבירים לפני התפילה? (ושמברכים ברכות התורה לפני זה..) וגם.. האם מותר לאכול לפני התפילה?
תודה רבה רבה!! יום טוב ")
אני יהודי אשכנזי המתפלל בבית כנסת אשכנזי ואת בית הכנסת מנהיג רב, תלמיד חכמים.
לאחרונה שמעתי מחבר תימני שרב תימני פסל רב אחר בטענה שאינו אומר "בריך שמיה".
נדהמתי, בבית הכנסת שלנו אין אומרים "בריך שמיה" בהוצאת ספר תורה.
האם כל מי שאינו אומר אכן יש בו פיסול?
אודה לרב אם ישיב לי תשובה ברורה.
השאלה נשאלה באתר מורשת במקור.