ברכי נפשי
מדוע אין אומרים את מזמור תהלים "ברכי נפשי " בשבת ראש חודש ?
לאחרונה חזר הרב מאיר מאזוז, שליט"א, בהוראה לומר "אבינו מלכנו."
הוא נימק את דבריו ואמר שבהתחלה באמת עם פרוץ המלחמה הורה לומר "אבינו מלכנו", אבל כעת, כשהיא מתמשכת, הוא חשש שמא אנשים יתרגלו לומר "אבינו מלכנו," וכשיגיע הזמן לומר זאת בימים נוראים, כבר לא תהיה לזה אותה השפעה עליהם.
אנשים עלולים לא להקדיש תשומת לב ראויה לתפילה, ולכן יש צורך להבדיל בין מה שהוא רשות לבין מה שהוא חובה. אז, לאחר שהמלחמה נמשכה, חזר והורה לומר "אבינו מלכנו." ואנחנו עצמנו לא הפסקנו לומר זאת מאז פרוץ המלחמה, משום שהיא נמשכת וכמעט כל יום, בעוונותינו הרבים, יש לנו קורבנות.
אנחנו מקיימים את מה שאמר משה רבנו כשהורה ליהושע להילחם בעמלק, בעוד הוא וכל העם עמדו והתפללו. כלומר, בעת שהצבא נלחם, אלה שאינם במלחמה צריכים ללמוד תורה ולהתפלל, כדי שהקדוש ברוך הוא ישמע תפילותינו ויציל את כל חיילי ישראל.
לכן המשכנו לומר את "אבינו מלכנו." מה גם שאמירת "אבינו מלכנו" בראש השנה אינה חובה אלא מנהג. לפעמים בישראל לא היו אומרים זאת בראש השנה, כי יום זה אינו יום של בקשות, אלא יום שבו אנו אומרים בתפילת מוסף ברכות מיוחדות: מלכויות, זכרונות, ושופרות.
אבל מעבר לכך, המנהג להוסיף "זכרנו לחיים" הוא מנהג מתקופת הגאונים, ולא מימי התלמוד. כלומר, אין מבקשים בקשות ביום הדין, וגם לא בראש השנה, אף על פי שהוא יום דין. אולם, מכיוון שפרצו הקרבות הללו, אמרנו שכשם שמתקרבים ימי הדין, כך יש צורך לומר "אבינו מלכנו."
אנחנו מרגישים שיש צורך דחוף שהשמים יתערבו, ולכן בימי המלחמה ובאמצע מצב של ספק שבו כנסת ישראל נמצאת בימי דין, יש לומר "אבינו מלכנו" באופן קבוע. כך נהגנו ואנו נוהגים עד שהקדוש ברוך הוא ישמע את תפילותינו, יציל אותנו מכל צרה ומצוקה, וייתן הצלחה וכוח לכל כוחות הביטחון.
אך בכל זאת, יש לנו שלטון שנבחר באופן דמוקרטי, ואנחנו רואים שאם יש הפגנות סוערות ברחבי הארץ, עלינו להיזהר מאוד. עלינו להתפלל שהקדוש ברוך הוא יושיע את עמו ישראל, ויסלק את שנאת החינם מתוכנו. הרי אפשר וצריך להתווכח, אבל מהרגע שהוויכוחים הופכים לוהטים, וכל אחד מדבר בשם משפחות החטופים, אזי זה עלול להיות שנאת חינם.
שנאת חינם החריבה את בית מקדשנו, והיא עלולה לפגוע בנו קשות – לפגוע בחטופים ולפגוע בתוצאות המלחמה. לכן, מותר להתווכח, אך אסור לחצות את הגבול ולהגיע להתלהמות שתצית פילוג בעם. צריכים להתפלל ולבקש מהקדוש ברוך הוא שיסלק את שנאת החינם מתוכנו.
כי שנאת חינם היא המפגע הגדול ביותר.
מדוע אין אומרים את מזמור תהלים "ברכי נפשי " בשבת ראש חודש ?
במידה ואיחרתי לתפילת שחרית או שהתפללו מהר מדי, האם יש ענין להשלים את הפסוקי דזמרה שלא הספקתי לומר בתפילה עצמה, לאחר התפילה?
תודה
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אדם שנגע במקומות המכוסים, כגון בבטן. האם הוא צריך לשטוף את ידיו לפני שהוא לומד, מברך, או מתפלל?
ב. האם לדעת מארי יוסף קאפח, הגרון והצוואר נחשבים למקומות המכוסים, לעניין טומאה או תוספת קדושה לכבוד התפילה?
המתפלל בבית כנסת שאינו תימני ונקרא לעלות לספר תורה, האם יסרב וכיצד? שהרי לשיטתנו הספר לכאורה פסול בחסרות ויתירות מה גם שהעולה אינו קורא?
מהו הטעם שנוהגים שלא לומר נפילת פנים בערב כיפור הדבר עומד בסתירה משום שהיום בסליחות עשינו נפילת פנים ואחר התפלה אמרנו אבינו מלכנו ביום כיפור אנו עושים כמה פעמים נפילת פנים מה הטעם?
שלום לכבוד הרב.
עלתה השאילה האם מותר לכוהן לעלות לספר תורה ביום תענית. כאשר הוא לא צם. גם אם הצום יוצא ביום שני וחמישי. האם בזמן קריאת אשמורות מותר לקרוא את החלק הארמי כאשר אין מניין בבית הכנסת? בברכה איל שמעי
שלום רב!
כיצד צריכים להתפלל? האם צריך העמידה ובהכנעה או שמותר גם בתזוזות הגוף והידיים תוך כדי תפילה מעומק הלב?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ואם חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה. מי חייב מיתה? מכין הקטורת, או הכהן שמקטיר את הקטורת?
2. מפני שהקול יפה לבשמים. ידוע שיש כח לדיבור להשפיע לטובה או לרעה. האם יש כח לדיבור ע"י אמירת הדק היטב, היטב הדק להשפיע על טיב הקטורת? או שמדובר על קריאת עידוד לשוחקים, וע"י כך הם עובדים יותר טוב, וכך הקטורת תהיה טובה יותר?
תודה וכל טוב.
מהו מעמדו של הקדיש, האם לסיום תפילה או גם כפתיח לתפילה?
מדוע אצל ה"בלדי" אומרים קדיש לפני תפילת מנחה ואין אומרים קדיש לפני תפילת ערבית?
האם אמירת קדיש תלויה באמירה מקדימה של מזמורים או מס' פסוקים?