השאלה על נפילת אסד מציבה את ״בנפול אויבך אל תשמח״ מול מפלת שליט שנלחם בישראל. התשובה בהקלטה מבחינה בין אויבות רגילה לבין אויב צורר, וקוראת להודות על מפלתו בלי להניח שהסכנה כבר חלפה: יש להתפלל גם לנוכח הגורמים שיבואו אחריו.
האזינו להבחנה בין שמחה במפלת אויב צורר לבין התפילה הנדרשת גם ביום שאחרי.
ההבחנה ביחס לאויב צורר
בעקבות מפלת אסד נשאלה השאלה אם גם כאן יש להימנע משמחה משום ״בנפול אויבך אל תשמח״. תשובתי בהקלטה היא שביחס לאויב צורר שנלחם בנו, ובמקרה הזה אסד וקשריו עם גורמי טרור ועם איראן, יש מקום לשמוח ולהודות להשם על מפלתו.
להודות בלי להפסיק להתפלל
השמחה אינה אומרת שהסכנה הסתיימה. בדברים שנאמרו בדצמבר 2024 הדגשתי שיש להוסיף ולהתפלל על ההמשך, ועל סיכול פגיעתם של גורמים עוינים שיבואו אחרי המשטר שנפל. הקדוש ברוך הוא יודע מיהם אויבינו, ותפילתנו היא להצלת ישראל מפגיעתם.
מסקנת הדברים
בתשובה על המקרה הזה מפלת האויב היא סיבה להודיה, ולצדה נותרת תפילה להגנה ולביטחון בעתיד. אין להפוך את ההודיה להכרזה שכל איום כבר חלף.
האם התשובה על מפלת אסד קוראת להימנע משמחה?
לא. במקרה הזה נאמר שיש לשמוח ולהודות להשם על מפלת אויב צורר שנלחם בישראל. לצד ההודיה נדרשת גם תפילה לסיכול פגיעתם של גורמים עוינים בהמשך; אין זו הכרזה שהסכנה הסתיימה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
השתתפות בבחירות ושמירת הזהות היהודית — אל ייעדר איש
לקראת הבחירות — להביא מצביעים לקלפיות ולזעוק בתפילה
אחרי הבחירות — פעילות מושכלת ותפילה לממשלה נבונה
פרשת לך לך לקראת הבחירות — לצאת מפסיביות לאחריות
מי שבירך לממשלה במחלוקת: ממשיכים או מתפללים לנפילתה?
באילו תנאים אדם שאינו יהודי ראוי לכהן בממשלה ובקבינט לפי ההלכה?
נשאלתי מהו יחסה של ההלכה כלפי איש ציבור שאינו יהודי, אבל מוכר לרבים כמי שמזוהה עם מדינת ישראל, שירת בצה"ל כגולנצ'יק, יוסף חדד שמו. האם אכן באמת ראוי הוא להיות שותף בממשלה בקבינט וכיוצא בכך?