מהם סייגי הרב לחגיגת יום הולדת, וכיצד מציע לציין אותו?
כנהר שלום,
רבנו כותב בפ"ט מהל' ע"ז "אבל גוי שהוא עושה איד לעצמו ומודה לע"ז שלו ומקלסה ביום שנולד בו". האם ניתן להסיק מכך שבחגיגת 'יום הולדת' יש חשש של חוקות הגויים?
״לך לך״ היא גם קריאה לעזוב דעות פסולות וגם קריאה לפעולה. לקראת הבחירות שנדונו בהקלטה, דרכו של אברהם מעמידה אחריות לשמירת הזהות היהודית של העם והמדינה: לעשות צדקה ומשפט, להודיע את שם השם ולשאוף לאחדות, במקום להישאר פסיביים או להסתגר בפלג.
🎧 האזינו לקריאה בפרשת לך לך על אחריות, זהות יהודית ואחדות לקראת הבחירות שנדונו בהקלטה.
לקראת הבחירות הארציות שעליהן דיברתי, לנוכח ההסתערות של הציבור הערבי ושל השמאל והמשמעות שראיתי לתוצאות, קראתי להתבונן היטב בפרשת לך לך. ״לך לך״ מלמדת תחילה להתנתק מדעות קדומות ופסולות, ואחר כך להיות פעילים: ״אל הארץ אשר אראך״. עלינו לזכור שמדובר בארץ קודש.
אברהם אבינו קיבל עליו להנחיל לבניו עשיית צדקה ומשפט והודעת שם השם. האחריות הזאת מחייבת פעילות לשמירת הזהות היהודית־יהדותית של עמנו ושל מדינתנו, ולהודעת שם השם בקרב מי שעדיין לא זכו להכירו. אין להסתפק בעמדה פסיבית.
בהקשר הזה הזהרתי מפני מרדנות ופלגנות, באמצעות הרמזים שבשמות נמרוד ופלג. לצערנו יש בחברה מי שמורדים בדברים המושכלים של הזהות היהודית, ויש מי שדבקים בפלג שלהם ואינם שואפים לאחדות. תפילתנו היא שהקדוש ברוך הוא יערה רוחו ממרומים והמצב ישתנה.
עלינו לשאוף ככל האפשר לאחדות עם ישראל סביב תורת ישראל: עם קודש בארץ הקודש על פי תורת הקודש. זהו ייחודנו וייעודנו. הקריאה המעשית באותו הקשר של בחירות הייתה לדבר איש עם אחיו, כדי שכל אחד ילך לבחור וגם יתבונן כיצד לבחור לשם שמירת זהותנו היהודית־יהדותית.
מסקנת הדברים
דרכו של אברהם מטילה עלינו חובה וזכות לפעול: להיפרד מדעות פסולות, לעשות צדקה ומשפט, להודיע את שם השם ולשאוף לאחדות. לקראת הבחירות שנדונו בדברים, אחריות זו התבטאה בקריאה להשתתף ולברר את משמעות הבחירה לשמירת זהותנו.
מה משמעות ״לך לך״ בקריאה לפעולה לקראת הבחירות?
בקריאה שנאמרה לקראת הבחירות, ״לך לך״ מלמדת להתנתק מדעות קדומות ופסולות ואחר כך להיות פעילים בארץ הקודש. אברהם הנחיל לבניו לעשות צדקה ומשפט ולהודיע את שם השם. כך מוטלת עלינו אחריות לפעול לשמירת הזהות היהודית־יהדותית של עמנו ומדינתנו.
כיצד קשורה השאיפה לאחדות להשתתפות בבחירות?
עלינו לשאוף לאחדות עם ישראל סביב תורת ישראל, ולהיזהר ממרדנות בזהות היהודית ומפלגנות שבה כל אחד דבק בפלג שלו. בהקשר הבחירות שנדונו קראתי לדבר איש עם אחיו, לעודד כל אחד להשתתף ולברר כיצד לבחור לשמירת הזהות היהודית־יהדותית. זו חובה, משימה וגם זכות.
כנהר שלום,
רבנו כותב בפ"ט מהל' ע"ז "אבל גוי שהוא עושה איד לעצמו ומודה לע"ז שלו ומקלסה ביום שנולד בו". האם ניתן להסיק מכך שבחגיגת 'יום הולדת' יש חשש של חוקות הגויים?
שלום
אני בעל תשובה וחושב שאני אהיה יותר דתי בקהילת חרדי אבל אני חושב שההשקפה של הדתי לעומי או בארצות הברית "MODERN ORTHODOX" יותר נכון למסורת התורה. מה אני בוחר?
בספר בעל הטורים על פרשת וילך, פסוק ראשון, "וילך משה" הלך לאברהם ליצחק וליעקב להגיד להם, שקיים הקב"ה את שבעתו והכניס ישראל לארץ.
במדרש כתוב, מכן שהמתים מספרים זה עם זה. משה הלך להגיד לאבות, ה' קיים ההבטחה, שה' הכניס אותנו לארץ.
הייתי רוצה לשאול, אם מדרש זה עולה בקנה אחד עם משנת רבינו?
אם כן, איפה רואים את זה? ואם לא, לשמוע הסבר מדרש שלא עולה בקנה אחד עם דברי רבינו שהמתים מספרים זה עם זה.
מה השקפת הרב בעניין זה?
1 אם זה לא כפשוטו, לגבי המדרש, שמשה רבנו הלך לאבות וסיפר שה' קיים הבטחתו - מה המסר שלו לפי המשל והמליצה?
Shalom, if yediat hashem/daat is central to olam habah for the rambam, how does a shoteh acheive olam habah
שלום לרב, אשמח לדעת לגבי ביטוחים, כמו ביטוח חיים, ביטוח בריאות וכו, האם צריך לעשות עלי ועל משפחתי בגלל שצריך לעשות השתדלות ולא לחיות על הנס.. או להיפך לא צריך לעשות ולבטוח בקב"ה שהוא ישאיר אותנו בריאים ולא נצטרך לזה, או שצריך לעשות חלק ולק לא צריך. אשמח לדעת מה דעת כבוד הרב שיכווין אותי מה לעשות, בתודה מראש אנחנו ברוך ה' משפחה צעירה בני 24 עם שני ילדים קטנים
Rambam HILCHOT TESHUVAH 9:1 SEEMS TO SUGGEST THAT TO ACHIEVE OLAM HABAH ONE MUST DO ALL THE MITZVOT BUT IN TESHUVAH CHAPTER 3 HE SAYS THAT RESHAIM HAVE A PORTION IN OLAM HABAH??
לכבוד הרב המשיב שליט"א,
שלום. ידוע מה שכתב הרמב"ם בהל' מלכים פ"ח שלהיות מחסידי אומות העולם צריך שיקבל עול המצוות "מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם."
וקשה שהרי "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה. שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי , ובמה האמינו בו בהר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים" (יסוה"ת פ"ח).
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
שלום הרב
בהלכות ברכות יא:ז הרמב"ם אומר שאי אפשר לומר הברכה לפני העשייה כי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. אני מבין שלא נצטוה אבל "לֹא נִתְקַדֵּשׁ" לא מבין. אם זה המצב איך לומר יהודי ברכת המצוה לפני עשייה-הוא גם לֹא נִתְקַדֵּשׁ אלא אחרי עשייה שקדושה נמשך אחר עשייה?
הרמב"ם בתשובה לא אוהב את החתימת הברכה "מלמד תורה לישראל" כי זה משמע שאין בחירה. למה הוא OK עם 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ בהלכות ברכות י:כד