מול איום הטילים: מה מלמדת מלחמת עמלק על תפילה ומעשה?
גם מערכות הגנה מתקדמות אינן מבטיחות הגנה מלאה. הרב רצון ערוסי קורא להפיק לקחים מן המלחמה, לחזק את כוחות הביטחון ולהישמר משאננות, לצד תפילה ותשובה — כפי שהוא לומד ממלחמת עמלק.
תימן הייתה מקום מושבם של יהודים במשך דורות. האם הכרת הטובה על כך מונעת תגובה צבאית לירי מתימן? השיעור משווה את השאלה למאמר תלמודי על קבלת דורון ממצרים בימות המשיח, ומבחין בין יחס של פיוס והכרה בעתיד לבין צורך לעצור פגיעה וסכנה בהווה.
האזינו להבחנה בין הכרת טובה על העבר, הסרת סכנה בהווה ואפשרות לפיוס בעתיד.
השאלה שנשאלה בדצמבר 2024 הייתה אם יש להימנע מתקיפה בתימן מפני ששימשה אכסניה ליהודים. השואל קשר זאת לדברי התלמוד במסכת פסחים, בדף מאה ושמונה עשר, עמוד ב, על מצרים שהיטיבה עם ישראל בעצם היותה מקום מושבם.
במאמר התלמודי המובא בשיעור נידונה קריאת ההלל של אומות העולם על הגבורות והנפלאות שנעשו בקרבן, וכל שכן חובת ההודאה של ישראל על החסד שנעשה עמו.
בהמשך מובא שמצרים עתידה להביא דורון למשיח. הוא סבור שלא לקבל ממנה, על רקע מה שעשתה לאבותינו, אך הקדוש ברוך הוא אומר לקבל, מפני שאכסניה עשו לבניו במצרים.
השאלה היא אם מאותה הכרת טובה יש ללמוד גם על היחס לתימן במציאות שבה מתנהל ירי ממנה על ישראל.
התשובה מבחינה בין המצבים. במאמר על ימות המשיח מדובר במצרים הרחוקה דורות רבים מן המעשים הרעים שעשו אבותיה. היא מביאה דורון מתוך הכרה באלוהי ישראל, בקדושת העם ובמקדש. במצב כזה אין לדחות את הפנייה, ויש מקום לקבלה ולהכרת טובה.
לעומת זאת, הדיון על תימן נערך על רקע ירי המסכן את ישראל, כפי שתואר בהקלטה באותה תקופה. מול פגיעה נמשכת, הכרת הטובה על העבר אינה מחייבת להימנע מתגובה שנועדה להפסיק את הירי ולהסיר את הסכנה.
העמדה אינה מבטלת את ערך הכרת הטובה לעתיד. אם תהיה תשובה ושינוי בדרך ההתנהלות, ויהיה רצון אמיתי ליחסים טובים, יהיה מקום גם לקבלה וליחס טוב על יסוד האכסניה שבעבר.
מסקנת הדברים
יש להבחין בין פיוס והכרה לאחר שינוי היחסים לבין התמודדות עם תקיפה בהווה. לפי התשובה שבשיעור, האכסניה ההיסטורית אינה מונעת פעולה לעצירת הירי והסכנה, אך גם אינה נמחקת האפשרות להכרת טובה וליחסים טובים בעתיד.
מה מלמד המאמר על קבלת דורון ממצרים בימות המשיח?
בשיעור הוא מתפרש ביחס למצרים הרחוקה דורות רבים ממעשי אבותיה, ופונה מתוך הכרה באלוהי ישראל, בקדושת העם ובמקדש. בנסיבות של שינוי היחסים אין לדחות את הדורון, ויש לזכור שגם מצרים שימשה אכסניה לבני ישראל.
האם האכסניה ליהודים בתימן מונעת תגובה לירי ממנה?
לפי התשובה שנאמרה בדצמבר 2024, אין להסיק מן האכסניה בעבר שיש להימנע מתגובה שנועדה להפסיק ירי ולמנוע סכנה בהווה. המקרה שונה מן התיאור של מצרים בימות המשיח, שבו היחסים כבר השתנו והפנייה נעשית מתוך הכרה ופיוס.
האם העמדה שוללת הכרת טובה ויחסים טובים בעתיד?
נשמרת האפשרות ליחס אחר אם תהיה תשובה, שינוי בהתנהלות ורצון אמיתי ליחסים טובים. במצב כזה יהיה מקום לקבלה ולהכרת טובה על האכסניה ההיסטורית. התשובה מבחינה בין העתיד האפשרי הזה לבין הצורך להתמודד עם הפגיעה והסכנה בזמן שבו נאמרו הדברים.
גם מערכות הגנה מתקדמות אינן מבטיחות הגנה מלאה. הרב רצון ערוסי קורא להפיק לקחים מן המלחמה, לחזק את כוחות הביטחון ולהישמר משאננות, לצד תפילה ותשובה — כפי שהוא לומד ממלחמת עמלק.
לאחרונה פורסם שלוחם נענש על כך שענד פאץ' משיח. מה דעת הרב? האם מותר/אסור לענוד פאצ' משיח?
כידוע יש קהילות שלא אומרים חזרה ומסתמכים על דעת הרמב"ם בנידון בימים רגילים בלי מלחמה. כעת במלחמה המצב הוא חירום לכן לע"ד אני חושב שיש מקום להוציא קריאה להנחות את ציבור המתפללים שראוי לשקול להתפלל תפילת שמונה עשרה ללא חזרת ש"ץ (אלא אם כן מתפללים בתוך מקלט), באופן זה נפחית את הזמן שבו מתכנסים ציבור גדול במקום בלי מקלט - בכלל ואת המצב שבו התראה ו/ או אזעקה תופסת את המתפללים בתפילת שמונה עשרה – בפרט.
אשמח מאוד לשמוע את דעת כבוד הרב.
ילמדנו רבינו,
מה יעשה חייל אשר נמצא במילואים בלבנון בפסח ונסמך לכלכלתו על מנות הקרב הצבאיות אשר ברובן בכשרות בדצ בית יוסף?
שלום עליך רבי.
חייל בשרות קרבי שמקפיד לאכול בשר חלוט ויוצא שהבשר שהוא אוכל בצבא הוא בעיקר שניצל מתי שיש וזהו. הוא משתדל להשלים חלבונים מדגים גבינות חטפי חלבון וכו׳.
האם מה שהוא עושה נכון או עליו לאכול גם בשר לא חלוט?
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי.
ברצוני לשאול מספר שאלות.
1) אשמח לדעת מהי דעתו האישית של הרב לגבי גיוס לצבא או לימוד בישיבה?
2) מהי דעתו של מארי?
בתשובה אחרת ראיתי שהרב הזכיר את העניין של מי שלומד תורה במקום צבא, ועדיין אינני מצליח להבין את אותה שיטה, שכן זה לכאורה ההשתדלות הטבעית שצריך לעשות... (מדובר באופן שנמצאים בצבא באופן בטיחותי מבחינה רוחנית).
שלום לכבוד הרב. ראשית אני רוצה להודות לרב על כל פועלו למען עם ישראל, ועל התייחסותו לשאלות הנשלחות אליו דבר יום ביומו.
ברצוני לשאול מספר שאלות.
1) מהו הגדר בדיוק של חתן יוצא מחדרו וכו במלחמת מצווה? האם זה רק כאשר חסר כח צבאי, אך אם יש מספיק לא צריך, וככלל האם זהו חיוב פרטי על כל אחד ואחד גם אם במצב הקיים לא חסר חיילים, או שזהו סוג של חיוב כללי עד כדי שתהיה הכמות המספקת ללחימה.
2) מה בדיוק היה יחסו של מארי קאפח לציונות והקמת המדינה? האם כבוד הרב חושב שהייתה למארי איזו שהיא הגדרה מגזרית מסוימת? או שאי אפשר להגדירו מבחינת מגזר מסוים- חרדי/דתי לאומי/חרדלניק.
ילמדנו רבינו,
על מה יש להקפיד כאשר נכנסים לבית גוי נוצרי בלבנון
ונשארים לשהיה (לינה, תפילה, אכילה) באותו הבית?
בנוסף, האם וכיצד ניתן לעשות שימוש בכלים הנמצאים באותו הבית (ישנים וחדשים באריזות).
בתודה מראש,
אהרון