התבוננות בריסוק מכונת ההשמדה של אירן מחייבת ליתן הדעת לסלק שנאת חינם בינינו ולהשיב מלחמה השערה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
"תלמיד חכם שנמצא בבגדו רבב חייב מיתה". "חייב מיתה"- האם זה כפשוטו? אם כן, מי הורג אותו? אשמח אם הרב ירחיב בתשובה. כל טוב.

א. הרמב"ם בהלכות תשובה פ"א מביא את חילוקי הכפרה ומובן משם שחילול ה' הוא החמור ביותר. ובכל זאת המיתה ממרקת והנפש לא נכרתת. למה כרת שהנפש נאבדת לגמרי לא חמור יותר?
ב. האם קידוש ה' יכול להוות תשובת המשקל כנגד חילול ה'. וככה יפטר ממיתה?
תודה רבה כבוד הרב.

שלום לכבוד הרב שליט"א.

שלום לכבוד הרב,
איך עושים תשובה על עוון אחטא ואשוב? אם בכלל אפשר לעשות תשובה על - כך.
תודה רבה.

שלום לכבוד הרב,
שאלתי לפני מספר ימים איך עושים תשובה על עוון אחטא ואשוב. כבוד הרב אמר לי והבנתי והפנמתי את תשובתו. רק בדבר אחד אצטרך קצת עזרה מכבוד הרב,
"וידוי על העבר וקבלה על העתיד." איך אומרים וידוי? מהו הנוסח המדויק לפי הרמב"ם? קבלה על העתיד, האם זה פשוטו כמשמעו?
תודה - רבה, ותבורך בברכת התורה.

שלום הרב.
עפ"י השקפת הרמב"ם, מניח אני כי לא סובר הרמב"ם שישנה סגולה לישראל.
א. מה אומר הרמב"ם על כך?
ב. היכן מדבר הרמב"ם על סגולת ישראל?
בתודה.

שלום כבוד הרב,

1 הרמב"ם אומר בהלכה א בפרק ב שתשובה זה דוקא אם חזר מפני התשובה ולא מיראה או מכשלון כח "כשלון כח" אני מבין למה זה לא תשובה אבל - אם שב "מיראה" למה זה לא נחשב לתשובה והרי בהמשך הרמב"ם אומר (או) שיעיד עליו רבש"ע שלא ישוב לחטא והרי גם מיראה הוא לא שב 2 למה אם אדם תוהה על הזכויות הוא מאבד כל זכויותיו (או לפחות כל מה שניחם עליו) ולעומת זאת אדם שחוזר בתשובה יש חרטה וידוי קבלה לעתיד וזה דברים שמעכבים (קבלה בלב) והרי מרובה מידה טובה 3 למה הרמב"ם כל הזמן בתשובה מזכיר מצד יראת העונש והשכר כדאי להתנער ממעשיו ..

ברצוני לדעת מהו מקורה של הקביעה המפורסמת כי הרמב"ם פסק במפורש וחד משמעית כי אסור לעלות לקברים? אומנם קיימת ההלכה שקבע האומרת ש"לא יפנה אדם לבקר את הקברות", אולם נושאי כליו טוענים שביקור משמעו חפירת הקבר והוצאת העצמות כדרך האמורי, וזה ודאי שאסור, אבל בימינו לביקור משמעות אחרת - לפקוד מבחוץ, וזה מותר (הרדב"ז: "אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה"). מדוע אם כן מציגים את הרמב"ם כאילו לחם בנחרצות נגד עלייה לבתי קברות? כיצד מפרש כבוד הרב את הלכה זו של הרמב"ם?

לכבוד הרב רצון ערוסי. לפני הכל
תודה על ההקדשה מזמנך הפנוי עבור כולנו.
רציתי לשאול, בהלכות תשובה פרק שישי סעיף א כותב רבנו שאם אדם חוטא ראוי להיפרע ממנו והקדוש ברוך הוא יודע היאך יפרע יש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו על חטאו בעולם הזה בגופו או בממונו וכו'.. ובהלכות דעות כותה הרמב"ם איך אדם צריך לנהוג בחיי היום יום שלו מבחינת אכילה נכונה פעילות גופנית ובסוף הוא כותב שכל מי שינהיג עצמו בדרכים אלו אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות. איך זה מסתדר הרי אם אדם שומר על עצמו מבחינה גופנית כמו שכתב רבנו איך יתאפשר מצב שבו הוא נפגע?
תודה.

שלום הרב.
הרמב"ם כותב בהלכות תעניות בפרק ה' הלכה ג' כי טורנוסרופוס שרף את ההיכל בתשעה באב - שהוא "יום המוכן לפורענות";
א. האם הרמב"ם סובר שבשלושת השבועות שולט ה"קטב מרירי"?
ב. מה זה אומר שזה "יום מוכן לפורענות"?- זה יום שבו נזכרים כל עוונותינו - אם כך, למה דווקא ביום זה? אם זה יום שבו (יש האומרים כך) שולט איזהו שד - האם הרמב"ם יסבור כך? האם זה יום שבו אקבל עונש יותר גדול על חטא מסויים - שביום אחר אקבל עונש פחות חמור? אם כך - אשמח להבין את כוונתו של הרמב"ם באומרו "יום מועד לפורענות".
בתודה מראש...