כבוד הרב,

נחלקו הראשונים באם יש מושג של וסת החודש, והרמב"ן הוכיח שזה דבר בלתי אפשרי מסברא. הרשב"א טען עליו שככה מצינו בירושלמי שקידוש החודש יכול לגרום שינווים בטבע, לענין חזרת בתולים של קטנה בת שלש בשנה מעוברת.
הרמב"ם השמיט ענין וסת החודש וביאר הרב קאפח שס"ל לרמב"ם כמו הרמב"ן שאין מושג של וסת החודש ואינו אלא מעשה ניסים.
שאילתי, האיך הרמב"ם למד הסוגיא הנ"ל בירושלמי? בודאי שאין זה מדרכו לומר שב"ד קובעין הטבע ע"י מעשה ניסים, אבל ככה משתמע מירושלמי.
תודה רבה!

לק"י
שלום לכבוד הרב הי"ו
מניין שאין לו בית כנסת ומתפלל בכיתה בשבתות ומועדים לוקח את הספר בשישי לחדר שנמצא בתוך הכיתה ובו יש ארון עבור הספר לכל השבת ובמוצ"ש מחזיר את הספר.
מדברי רבנו הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הל' יא, "היה מהלך ממקום למקום וספר תורה עמו.." נראה מרבנו שאין איסור ללכת עם ספר תורה יחידי.
בהלכות תפילה פרק יב' הל' כד "מקום שמוציאים ספר תורה אחר שקוראין בו ומולכים אותו לבית אחר להצניעו אין הציבור רשאין לצאת עד שיצא ספר התורה וילוו אותו והן אחריו.."

לגבי גוי שנמצא באמצע הליך גיור . 
אומר שיש לו תפילין והוא רוצה לבוא לבית הכנסת להתפלל .
האם מותר לו. ?
 

שלום כבוד הרב!
אני בשנת אבל על אבי, ועם הזמן התעוררו לי כמה שאלות.
א. ברוב השבוע אני מתפלל עם ספרדים ואשכנזים. אני מצטרף לעוד אומרי קדיש. האם אני נוהג נכון? ואם כן, האם לאמר איתם בקול, או לאמר איתם בלחש?
ב. האם לאמר בלחש בנוסח שלי או בנוסח שלהם [אני מתפלל בסידור כנסת הגדולה]
ג. תאריך השנה הוא ז' בניסן. האם לערוך את העלייה לקבל וסעודת השנה בתאריך זה, או להקדים לסוף אדר?

האם מותר לשמוע אמא או אחות שרות בשולחן שבת אם אנחת?