האם רשאים לברך 'הגומל' גם בימים שאין קריאה בתורה?

חולה אשר, ברוך השם, ניצל ועבר בדיקות. מבחינה זו לא אירע לו משהו חמור, אבל היו לו כאבים והוא נאלץ לשכב כמה ימים בבית. זוהי ההגדרה של חולה, וחולה צריך לברך הגומל.   
 
מברכים הגומל בפני עשרה מישראל, כפי שנאמר בהלכה. אני קורא את לשון ההלכה בדברי רבנו הרמב"ם, פרק העשירי מהלכות ברכות, בהלכה ח':   

"ארבעה צריכים להודות: חולה שנתרפא, וחבוש שיצא מבית האסורים, ויורדי הים כשעלו, והולכי דרכים כשיגיעו ליישוב. וצריכים להודות בפני עשרה, ושניים מהם חכמים, שנאמר: 'וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו'.

וכיצד מודה? עומד ביניהם ומברך:  
*ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב.
וכל השומעים אומרים: "שגמלך טוב, הוא יגמלך סלה."

ובאמת, המנהג לומר ברכת הגומל בזמן קריאת התורה הוא מנהג יפה, כי אז יש עשרה מישראל וזה מעמד מכובד. אך ככל שהברכה נדחתה מסיבות אלו ואחרות, אם יש עשרה מישראל אם זה לא בקריאת התורה—זה עונה בדיוק על דרישת ההלכה, לפיה יש להודות בפני עשרה מישראל.   

לכן אמרנו שחברינו שמשון יעמוד בפנינו כעת ויברך את ברכת הגומל, וכך הוא יקיים את המצווה.

ברכת הגומל בהגיה תימנית