שלום. הבנתי שאליבא דהרמב"ם אין לומר הלל כשהוא מתפלל יחידי בביתו. שאלתי היא האם מדובר באיסור? כי על פניו מדובר בסה"כ באמירת כמה מזמורים מספר תהילים. אין בזה ברכה לבטלה או איסור אחר. הלא כן? ושאלה לגבי אמירת הפסוק "והוא רחום" שב"ובא לציון גואל". בשבת מדלגים על פסוק זה. האם זה משום שלא אומרים תחנון בשבת? ואם כך, האם גם בראש חודש ושאר מועדים בהם לא אומרים תחנון, יש לדלג על פסוק זה?
תודה!

שלום כבוד הרב האם מותר לאישה ללכת לבריכת שחיה שיש במקום נוכחות של "מציל" גבר ולא "מצילה" אישה? והאם האיסור הוא מעיקר הדין או חומרא?

שלום האם מותר לקנות בית מכונס נכסים הרי בעל הבית לא רוצה למכור את הבית או רוצה למכור במחיר גבוה יותר, ורק כיון שיש לו חובות הבנק עיקל לו את הבית? אשמח לתשובה מהירה ואם אפשר לקבל הפניה למאמר שעוסק בנושא אשמח מאוד
תודה

שלום רבוד הרב ידוע שיש מחלוקת בין הספרי לירושלמי האם צריך לשמוע לחכמים גם אם אומרים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין. ודעת הירושלמי היא שרק אם אומרים על ימין ימין ועל שמאל שמאל צריך לשמוע. והרי לא ברור - מי קובע מה זה הימין ומה זה השמאל? והרי כל פעם שמישהו לא יסכים אם חכמים הוא יגיד שהם אומרים לו על ימין שהוא שמאל. וכן כל חכם שיחלוק על הסנהדרין יגיד שהם טועים ואומרים על ימין שמאל!

לרב שלום האם זה חטא לומר את שם השם באנגלית (לשווא), גיליתי שהמילה לשם יתברך, באנגלית יכולה להשמע בעברית בצורות שונות (למשל כך נקרא אחד מ12 השבטים)? כנל בלכתוב... האם זה חטא?

שלום כבוד הרב מצינו שהרמ"א ביו"ד רמ"ב פוסק כתרומת הדשן סימן רלח שמותר לתלמיד לחלוק על רבו באיזה פסק אם יש לו ראיות ברורות שהדין עמו. ובתשובת הרשב"א ח"א סימן רנ"ג לגבי הכלל של מרא דאתרא, נאמר שחכם ששהגיע להוראה ורואה ראיה לאסור מה שהציבור מתירין נוהג בו איסור. ולא הבנתי מה החילוק בין אם יש ראיות לאם אין ראיות. אם מותר לתלמיד לחלוק על רבו, מדוע צריך ראיות? אם הוא בא הכי וראוי להוראה הוא יכול גם בלי ראיות לחלוק. וכן לגבי מרא דאתרא, אם יש בעיר חכם ששוה למרא דאתרא, מדוע שלא יוכל לפסוק לעצמו גם בלי ראיות? כגון שהוא פשוט מבין אחרת את התלמוד או הפוסקים ואין לו ראיה מיוחדת לזה.

שלום כבוד הרב בשו"ת מהר"י בן לב סימן עה הוא דן בכלל של קבלת מרא דאתרא אפילו נגד רבים. (למדתי את השו"ת הזה מהרב באחת התגובות בעניין נגיעה בקרובים) הוא מסביר את דברי הרשב"א שהתיר ללכת לפי מרא דאתרא אפילו נגד רוב הפוסקים, שזהו משום שחייבים בכבוד מלמדם שלימדם תורה. וכן מסבירים אחרונים נוספים, שהכלל מרא דאתרא הוא מפני כבוד הרב.

יורנו מארי תשובתו מה דין עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב בשמיטה. מה הקריטריונים להבחנות בין העציצים? האם צלחות מתחת לעציץ עם חורים יחשב כנקוב או שלא נקוב? מה מותר ומתי בשמיטה לטפל בעציץ זה? האם זה משנה אם הוא בותוך הבית או בגינה? ותשובתו מהרה תצמח

שלום לכבוד הרב

שלום רב הרמב"ם הביא להלכה וגם השולחן ערוך: כו, ט (ז) כל הדן בדיני גויים, ובערכאות שלהם -- אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל -- הרי זה רשע, וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבנו: שנאמר "ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם" (שמות כא, א)-- לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות.