דילוג לתוכן העיקרי

מנחה ערב שבת + ברכות אמן בתפילה

1) כשעשירי בטבת חל בערב שבת המנהג תמיד היה להתפלל מנחה קטנה בערב שבת כמו בכל ערב שבת. המהריץ מציין שכשמוציאים את הספר אומרים "יהי" ולא "א-ל ארך אפיים" כיוון שדובר בערב שבת שלא אומרים תחנון.

האם ובמקרה שמתפללים מנחה גדולה באותו יום לא היה מן הראוי לומר "א-ל ארך אפיים"? כ"ש שמדובר ביום צום? ובנוסף (עקרונית) האם לא היה מן הראוי לומר נפילת פנים בשעה זו ואף אבינו מלכינו? ושוב אני מדגיש שכל זה מבחינה תאורטית כיוון שקהילות לא בנקל יבינו זאת.

האם חובה ז' גוברי בשבת או ז' עליות

שלום לכבוד הרב.
לפני זמן לא רב, עלה אדם אחד שתי עליות- שישי ושביעי. והתעוררה שאלה על העניין- האם מותר לכתחילה להעלות ששה קוראים כשאחד מהם יעלה שתי עליות (כמובן בברכות תחילה וסוף לכל עלייה). וטענו האוסרים שיש שתי אפשרויות: האחת שזה מנהג. אבל שבאמת אי אפשר לומר כן, שהרי הרמבם כתב בשחיטה פרק יא הלכה יג, שדבר שאינו מצוי אין בו מנהג. ובאמת שכמעט ולא ראינו מי שיעלה שתי עליות, ואפילו הזקנים לא היו בטוחים אם עלו שתי עליות, אבל ידע אחד הזקנים לומר שעלו עלייה ומפטיר. מ"מ מכח כל האמור בטלה אפשרות שזה מכח מנהג.

כשרות מוצרים

שאלה בענייני  כשרות.
ליד ביתנו נמצאת יחידה של חיילי מילואים. מידי פעם הם מעבירים לנו עודפי מזון על  מנת שנחלקם למשפחות ביישוב.
בשבוע שעבר הם הביאו לנו הרבה שקיות אוכל קטנות (שקיות של כריכים) ובכל שקית: שקדים, אגוזים, בוטנים, קשיו, תמרים, משמשים, צימוקים, חמוציות, אגוזים מסוכרים. אילו שקיות שהם קיבלו  בתרומה. השקיות נארזו על ידי התורמים, כלומר, התורמים קנו כמות גדולה של המוצרים הנ"ל וארזו בשקיות אוכל  קטנות.
החיילים לא ידעו לומר מה הכשרות, אך אמרו שבד"כ הם משאירים אצלם רק מה שכשר (יש שם חיילים שומרי מצוות).

יום הדין לשיטת הרמב"ם

לכבוד הרב,
פרק ג בהלכות תשובה לרמב"ם קשה להבנה ולכאורה
מלא בסתירות וקושיות

לדוגמה, בתחילה כותב הרמב"ם שאדם שעוונותיו מרובין,
הוא מת מייד.
לכאורה זה מתאים לשיטת רבי יוסי בראש השנה טז: שאדם
נידון כל יום.
מאידך, בהמשך הפרק נראה שהרמב"ם פוסק שהדין הוא בראש
השנה.
וזה סותר לכך שאדם רשע מת מיידית.
או שנידון בראש השנה והדין נשאר קבוע, גם אם ירשיע במשך השנה, או שנידון לפי
מאזן המצוות הרגעי.
כי אם אמרת שאדם שמגדיש סיאתו מת מייד, הדין של ראש השנה
מתרוקן מתוכן.

תורת הגמול של הרמב"ם - המשך

לכבוד הרב

האם לשיטת הרמב"ם ישנה מציאות של עונש לאדם
בעולם הבא, מלבד כרת ח"ו?

מבואר בהלכות תשובה פרק ו שיש חטאים שנפרעין מהם בעולם
הזה, ויש בעולם הבא.
בהנחה שאדם מאמין בכל עיקרי האמונה ולא התחייב כרת,
האם ישנה מציאות של עונש בעולם הבא?

Subscribe to הרה"ג רצון ערוסי