הגשת אוכל למי שלא מברך

כבוד מו"ר שלום וברכה

אני נוהג כמנהג אבותינו לפתוח את סעודת השבת לאחר הקידוש באכילת ג'עלה ומנהג זה חביב ביותר בקרב בני ביתי. יחד עם זאת, הואיל והג'עלה כוללת קליות ודגים, אנו שוהים כשעה בין אכילת הג'עלה לאכילת סעודת השבת. במהלך שעה זו אנו חוזרים על הפרשה והילדים לעיתים משחקים עד להגשת הסעודה. האם גם במקרה כזה (של קימה משולחן השבת וחזרה לסעודה לאחר זמן מה) אין צורך בברכה אחרונה על הג'עלה והיא נפטרת בברכת המזון?

בברכה

לק"י, כבוד מוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו, כבר שאלתיו לפני זמן בענין משקה בתוך הארוחה, בשימת לב לפסק הרמב"ם בתפלה ז, יד. שם כתבתי שבכת"י הגירסה מים, וכבודו השיבני שבהוצאת מכון מש"ה, גורסים יין. ואני נבוך בזה, כי בגוף הספר כתוב, "מים" ולא "יין", (מהדורא רביעית). וגם העיר מרי הע' מד, שבכל כת"י כתוב מים. וע"כ אודה לכבודו אם יבאר לי דבר זה, שאולי איכא טעות הדפוס בכל הספרים ברמב"ם בהוצאתכם. וזה יתכן משום שהמשך הערת הערת מרי מדברת על יין, כאילו כתוב אצלו כך. וע"כ יודיענו המורה האם צריך לתקן הספרים? בברכת דל.

שלום וברכה הרב רצון יש לי 2 שאלות מטרידות.
1) כתוב בגמרא, שכל מי שרואה פרי ואינו אוכל ממנו, יתן את הדין בעולם הבא. ואני שואל, מהו המסר שבא לומר אומר המשפט? כי הרי יש צורך ל"מעט תענוג", וידוע שצריך להשתלט על תאוות האוכל, והמשתמש במשפט זה, יכול למצוא לו תירוץ להתענג מהמאכלות ולרדוף אחר האוכל.

שלום עלכם הלכות כלאים פרק ה הלכה כ "זה הכלל" ברצוני לקבל הסבר לכלל הנדון האם עלין מדובר על פרי? איזה דוגמא יש לעץ שמוציא עלין והוא אדמה?
תודה ושבוע טוב