תורת הגמול של הרמב"ם - המשך

המצווה הרס"ב
האזהרה שהוזהר קונה אמה עבירה מלהציק לה אם נשאה. כוונתי באומרי להציק לה, שלא יצמצם לה מזונותיה או כסותה ולא יזניחנה מעונתה כדי להציק לה ולצערה.
והוא אמרו יתעלה: "שארה כסותה וענתה לא יגרע" (שם, י).

ולאו זה בעצמו, כולל כל הנושא בת ישראל שלא יציק לה באחד משלשת הדברים האלה כדי לצערה ולענותה.
והוא אמרו יתעלה באמה עבריה שהזהיר מלמנוע ממנה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, כמשפט הבנות יעשה לה (שם, ט),
מכאן למדנו שמשפט הבנות הוא: שלא ימנע שאר כסות ועונה,

והוא אמרם במכילתא:

מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?

היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל? 

מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?

האם הרמב"ם התבסס על הגמרא בירושלמי מסכת תענית פרק ד', כפי שמציין הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת?

אם זהו המקור לפסיקה המיוחסת דעת הרמב"ם, אזי כיצד יתכן ליחס לרמב"ם הפנייה לתלמוד הירושלמי?
כאשר הרמב"ם ממליץ לתלמידו המובהק, יוסף בן יהודה, לו הוא כתב את מורה הנבוכים, לא לכלות את זמנו בלימוד התלמוד, כי הרמב"ם מיצה במשנה תורה את כל התלמוד, ועדיף שישב וילמד את משנה תורה בע"פ.

מלאכת התרגום של חכמי משפחת אבן תיבון עמ' תקל
הקשר בין חכמי היהדות בתפוצות הגולה השונות.
ההערכה ההדדית הניכרת במכתבים בין חכמי יהדות ספרד המזרח ויהדות אשכנז.
התכונות הנדרשות מהעוסק במלאכת התרגום.
דעתו של הרמב"ם בענייני התרגום האם יש להעדיף תרגום מילולי או תרגום שאינו צמוד למקור אך שומר על הרעיון.
קטע נוסף מהאגרת נלמד באמצע השיעור הקודם ראו כאן

אגרת אל עדת לוניל - רבי יהונתן הכהן עמ' תקנז

אגרת אל אחד ממעריציו במצרים עמ' תקסג
מה ענה הרמב"ם ליהודי שרצה ללמוד איתו חברותא?