ב"ה, בס"ד
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. לפי דעת הרמב"ם הרצון האלוהי נקבע בששת ימי בראשית ואינו מתחדש בכל רגע, והוא הסיבה ליסוד של שכר ועונש. האם לפי"ז נלמד שיש "בעיה" באמירת או כתיבת "בעזרת ה"' או "בסייעתא דשמיא"? בתומ"ר.
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. לפי דעת הרמב"ם הרצון האלוהי נקבע בששת ימי בראשית ואינו מתחדש בכל רגע, והוא הסיבה ליסוד של שכר ועונש. האם לפי"ז נלמד שיש "בעיה" באמירת או כתיבת "בעזרת ה"' או "בסייעתא דשמיא"? בתומ"ר.
שלום רב מה ההבדל בין פתיחת פחית בשבת לבין פתיחת קופסאות שימורים הרי שניהם נעשו כלי ברגע שאתה פותח אותם?
תודה ויו"ט
מחילה מכבוד מארי, שענה לי בתשובה הקודמת ששאליתו האם מותר לקצר הציציות במספרים וענה כך: אם החוטים ארוכים מדיי, באופן שהם נגררים ברצפה ומתבזים ומתכלים, הנך רשאי לקצרם. בחוטים אלו אין קדושה, ולכן אין חייבים לגנזם, אבל אסור להשליכם לאשפה, או למקום ביזיון. והלא רבנו בפירוש בהלכות ציצית (ג, ט) כתב כך: ג, ט ומותר להיכנס בציצית לבית הכיסא, ולבית המרחץ. נפסקו לו חוטי לבן, או תכלת -- זורקן באשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה. אז למה מארי אמר היפך דברי רבנו? שכתב בפירוש "זורקן לאשפה"
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. כתב הרב באחת התשובות שאם נתמעכו התמרים עד שהפכו נוזל מברך שנ"ב. לכאורה לא גרע ממי שלקות שמברכים בפה"א? מה מברכים על פווידלא (ריבה)? בתומ"ר.
שלום רב!
ברצוני לדעת האם חוטי פשתן הנמכרים היום (סליל בצבע חום) פסולים לסיכוך ולקשירת הסכך. במידה וכן, האם במקום שהסכך יכול לעמוד ברוח מצויה, מותר לקשור את הסכך בדבר הפסול לסיכוך, למקרה ותגיע רוח שאינה מצויה או שגם זה בכלל מעמיד?
תודה רבה ושנה טובה.
בס"ד שלום לכבוד הרב,
האם מותר להשתמש בשבת בסבון פנים שמכיל בתוכו גרגירים כחולים? שבשעת הקצפת הסבון על הפנים הם נמסים ומתערבבים עם הסבון והם נועדו לניקוי עמוק יותר לכאורה (למרות שבפועל זה מנקה רגיל...).
תודה מראש.
האם לתימנים המקפידים על חליטה יש תקנה בקניית בשר טחון? כלומר - האם ניתן לטגן קציצות למשל בשמן עמוק ואז נתקן הבשר מבחינת חליטה?
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. עפ"י דברי הרמב"ם שריחא לאו מילתא, פסק מהר"י קאפח שהיתר גמור הוא לאפות בתנור בשר ואח"כ מיד חלב.
א. ה"ה במיקרוגל, אפי' בלי מכסה?
ב. לא נצטרך להכשירם לפסח? יודע אני שכה"ר מחמיר להסיק בינתיים בחום גבוה, אך רצוני לדעת בשאלות הנ"ל מה דעת מהר"י קאפח. בתומ"ר.
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. במש"כ הרמב"ם ברכות פי"א הט"ו שענט"י, שחיטה וכיסוי הדם מברכים בלשון זאת אעפ"י שהמעשה מאוחר, כיוון שהם דבר הרשות. מה הכוונה "דבר הרשות"? למה שזה ישפיע על לשון הברכה? מה המנהג הקדום בעדת תימן גבי ברכת נט"י, קודם או אחר הנטילה? אם יוכל לתת ראיה. בתומ"ר.
בבית הכנסת שלנו יש בחור בעל יכולות קוליות גבוהות, והקהל מאוד נהנה לשמוע אותו קורא חלק מקטעי התפילה בימים נוראים, בעיקר את אלה שנהוג לפייט בהם. אותו בחור, מגיל מאוד צעיר הלך במסלול של חזנות ופיוט לאור כשרונו הרב, ובבגרותו אף למד בישיבה גבוהה. בשנות התבגרות שלו, לצערנו, סטה מדרך תורה ומצוות. כיום הוא בין עשרים לערך, ובגלל אהבתו לחזנות ולפיוטי הימים הנוראים, הוא מגיע לתפילות הימים הנוראים. האם מותר שבחור זה בימים נוראים יקרא קטעים מסוימים של התפילה, במקום שליח הציבור, כאשר הוא אינו שומר תורה ומצוות?