רואים את השמים
רמב"ם פ"ה הי"ט וה"כ מפורש שאם רואים את השמים אין בעיה. ועוד יראה כב' בהלכה כא א"כ מי יעלה לנו השמימה וילמדנו מהיכן המקור לדין הפרגולה העשויה באלכסון.
שלום רב!
ברצוני לדעת האם חוטי פשתן הנמכרים היום (סליל בצבע חום) פסולים לסיכוך ולקשירת הסכך. במידה וכן, האם במקום שהסכך יכול לעמוד ברוח מצויה, מותר לקשור את הסכך בדבר הפסול לסיכוך, למקרה ותגיע רוח שאינה מצויה או שגם זה בכלל מעמיד?
תודה רבה ושנה טובה.
אם חוטים אלו נידוקו ונשזרו - פסולים לסיכוך. אין לקשור הסכך בחוטים אלו במקום שראוי לסיכוך, כי לפי רבינו, זהו גדר של עירוב סכך פסול בסכך כשר, שאפילו הסכך הכשר הרבה מאוד, הסוכה פסולה. אבל אם הוא קושר הענפים לדפנות - מותר.
רמב"ם פ"ה הי"ט וה"כ מפורש שאם רואים את השמים אין בעיה. ועוד יראה כב' בהלכה כא א"כ מי יעלה לנו השמימה וילמדנו מהיכן המקור לדין הפרגולה העשויה באלכסון.
שלום לכבוד הרב.
בביתי ישנה פרגולה בעלת סכך של קנים. הקנים קשורים ומחוברים אחד לשני בעזרת חוט ברזל המחבר את כל הקנים יחד. האם סכך זה כשר?
תודה רבה לכבוד הרב.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. גדר לגינה שעשויה מרשת פלסטיק. (חורים קטנים) האם כשרה לדפנות מדין לבוד?
2. זיכיתי את חבר שלי במצות לולב. נתתי לו את הלולב שיחזיק ביד ימין ואז
רציתי שיברך ויקח את האתרוג. אחרי שהוא החזיק את הלולב, הוא לקח בזריזות את האתרוג ולא הצמיד ללולב. אמרתי לו שיניח את האתרוג הוא בירך ואז הצמיד את האתרוג ללולב. האם יש כאן ברכה לבטלה שהרי בפעם הראשונה הוא כבר הגביה את האתרוג למרות שהוא לא הצמיד אותו ללולב.
תודה לרב.
לרב השלום והברכה מרבנו (הל' לולב ח, ז) נראה שנקט בשיטה מקלה ביחס לדין החזזית שבראש החוטם הפוסלת (ע"פ הגדרתו מהו "חוטם"), ולפיו הכוונה לשעלתה על הדד שלאתרוג כלומר על חתיכת העץ הבולטת ממנו הקיימת בחלק מהאתרוגים, ולא לתחילת השיפוע שלו - היינו "ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי הראש" (מרן ע"פ הרא"ש ורש"י). ומשמע שאם עלתה על גוף האתרוג חזזית אחת כשרה לרבנו (בלבד) אפילו בחלקו העליון של האתרוג עצמו. שאלתי ברמה הטכנית - האם יכולה לעלות חזזית על הדד הזה? ועוד - שהרי ממילא ניתן לגרדה מן הדד ומדוע יפסול?
תודה רבתי נהוראי יהב ירושלים
שלום לכבוד הרב שליט"א.
בחג סוכות האחרון כאשר הייתי בבית הכנסת, הקשר שבו קשרתי את שלושת המינים נקרע לי ושלושת המינים התפרדו. לא עשיתי קשר עניבה, בירכתי על נטילת לולב שהחיינו ואחזתי את ארבעת המינים בשתי כפות ידיי. (ללא שום קשר) כאשר הגעתי הביתה קראתי שיצאתי ידי חובה בדיעבד כי שלושת המינים לא היו קשורים. לא
רציתי לצאת ידי חובה בדיעבד, שהרי קניתי אתרוג מהודר וטרחתי בקניית ארבעת המינים. לכן, קשרתי את שלושת המינים בעזרת שתי גומיות ונטלתי לולב בסוכה בלי ברכה. האם בסופו של דבר קיימתי את המצוה כהלכה?
תודה וכל טוב.
לכבוד הרב,
שאלה בדיני סוכה: ברצוני לשאול אודות פרגולה הנמצאת בחצר ומיועדת לכל השנה לנוי ולצל. בגג הפרגולה ישנם קרשים עבים לאורכה ובמגרעות הקבועים בקרשים אלה מונחים נסרים לרוחבם באלכסון כאשר ישנה חפיפה מועטת (כס"מ
1). במצב זה צילתה מרובה מחמתה. השאלה היא:
1. האם הפרגולה כמו שהיא ראויה לסוכה? ואם לא, כיצד ניתן להכשירה?
2. האם מועיל לשים סכך על גג הפרגולה?
היה לי חום ביוה"כ, ולאחרונה יש לי תסמינים אחרים (שיעול וקצת חולשה) והרופא אמר שמצד א' לא לישן בסוכה אך מצד ב' שאין בעיה לבריאות לאכול בסוכה כי 45 דקות לא מזיק (וזה ברקע של כ-10 מעלות צלזיוס צפוי במזג האויר לאחר צאת הכוכבים).
הואיל וחולים פטורים מן הסוכה, כאשר להערכת הרופא האכילה בסוכה לא תזיק לבריאות:
א) האם חייב לאכול בסוכה? ואם לא, האם מותר לו לברך לישב בסוכה?
ב) אם פטור, האם רצוי שיקדש ויאכל בבית או שמא אין ישיבתו בסוכה הדיוטיות?
מה הפסול שיש באתרוג המורכב והאם ניתן לצאת בו ידי חובה לפחות בשעת הדחק?
מי שלקח אתרוג מורכב שהינו טוב לעיניים ונקי מכל מום, האם ברכתו לבטלה וכיצד יש להתיחס לנוטל האתרוג?
בנסיבות של יו"ט ראשון שחל בשבת, האם יוצא ידי חובה באתרוג תימני למרות שהינו נגוע בחזזית?
בס, ד שלום לכבוד הרב ותודה מראש על תשובתו. האם מותר להכניס גם תינוקות בנות לביהכנ"ס בשמחת תורה?
תודה
האם חובה לבנות סוכה לשם מצווה או ניתן לצאת ידי חובת ישיבה בסוכה גם אם נבנתה לשם צל בלבד?
הניתן להקיש מדיני סת"ם האסורים ע"י הנ"ל לאסור גם הכנת הסוכה ע"י מי שאינו חייב באותה מצווה?
נפלה דופן שלישית, האם מותר בשבת או ביו"ט לומר לגוי להעמיד את הדופן ע"מ להכשירה לצורך מצווה
בניית סוכה ע"י עובד זר האם מותרת?
שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורינו רבינו:
א. בביהכנ"ס של אבי נוהגים בשמחת תורה כשמגיעים לשישי כ"א מהאנשים והילדים שרוצה - עולה לתורה, אך כ"א בוחר קטע שהוא רוצה לקרוא (כגון א' קורא "וללוי אמר" והב' קורא "ולאשר" והג' "וליוסף" וכו'). בניגוד לשאר בתי הכנסיות שכולם קוראים "ולאשר אמר". האם עושים כראוי?
ב. וכן נוהגים בהושענה רבה שקמים ב4:00 בבוקר ומתחילים לומר את ההקפות ולאחר מכן מתפללים שחרית וכו'. האם עושים כראוי?
ג. וכן נוהגים בשמח"ת מתפללים את כל התפילה ללא ההקפות הולכים לאכול וחוזרים לומר את ההקפות. האם הדבר מעכב? האם עושים כראוי? בברכה.