מה דין עלייה לתורה, כשאין כהן ויש לוי בימי שני וחמישי.

ראה הל' תפלה, יב, הל' יט ובשיח ירושלם.

1 ישראל הקרוב למלכות - האם מותר לו להסתפר באופן שמגלח את פאת ראשו, היינו בלורית כמוהם?

2 האם חרש ואילם משליעםן למניין?

3 האם אדם שחזר בתשובה ולא אמר וידוי, ובווידוי אומר את כל עוונותיו - האם נמחלו עונותיו?

שלום הרב,

אני לומד בישיבת הסדר השנה, ומעוניין לשלב לימוד הלכה כחלק משגרת היום שלי.

בתור תימני דרדעי, ידוע לי שהדרדעים מסתמכים בעיקר על הרמב"ם כפוסק ראשי, אך מעבר לכך לא ידוע לי על ספרים/פוסקים נוספים עליהם אפשר להסתמך. לצורך העניין, אחד הרבנים בישיבה הציע לי לקחת נושא הלכתי וללמוד עליו דרך הרמב"ם, השולחן ערוך ולבסוף מתוך "שולחן ערוך המקוצר" של הרב רצאבי. אמנם, ראיתי שההלכות בספר הן כמנהג הבלדים והשאמים כך שזה פחות רלוונטי אליי.

בע"ה
לכב' מו"ר, מעוז ומגדול. פונה אליך במספר שאלות:מה שנהגו שאומר הקדיש חוזר אמן יהא שמיה רבה, שמקורו בטור נ"ו סע' א (ובסדר התפילות להרמבם לא מצאתי הוראה כזו) לא חייבים לנהוג כמו בהוראת מהרי"ל לגבי המשך בעמידה, במי שעמד בתחילת הקדיש.
2. מאיפה הגיע מנהג לומר בתחנון 'ויעבור' שמו"ת ?
3. למה שאמר הרמבם תפילת ערבית ,תפילת רשות ,אין מדקדקין בזמנה. והעיר מורי שרק בלילות הקיץ הארוכים או בערבי שבתות נהגו להתפלל בפלג. האם יש סיבה כלשהי להמנע מלהתפלל בפלג?{כמובן שיש חיוב לחזור על ק"ש)

שלום וברכה כבוד הרב.
בהמשך לשיעורך שהעברת ביום שישי על מצוות עשה של עשיית מעקה בטיחות, הרב הדגיש והראה כמה חמור לעשות מעשים אשר יש בהם סכנה לחייך ויש לי שני שאלות על כך.
1. הרי בסופו של דבר יש סכנות של היום יום כמו לנסוע בכבישים או אפילו לרכב על אופניים... אז האם אדם צריך להתנזר ממעשים אלה לגמרי מכיוון שיש בזה סכנה? הרי יש סכנות שהן ביום יום ואי אפשר להימנע מכך, אז השאלה היא איפה הגבול עובר?
2. האם לדוגמא לגור ביהודה ושומרון אסור? הרי יש שם סכנה הרבה יותר גבוהה לחיים מאשר במקום במרכז הארץ ולא נדבר על נסיעה בכבישים שם.
תודה רבה!

שלום וברכה

מה הלכה ברכיבת האופניים בשבת ברשות הרבים האם הדבר הוא מותר אסור או חייב

פגשתי דעות שמתירים לחלוטין אבל נראה מהלכות שבת פרק יג הלכה יא שאסור שמגלג האם רוכב על אופניים נכלל במגלגל?"

שלום לכבוד הרב שליט"א
כל שנה בחג הסוכות אני מסתפק מהו מנהג אבותינו המקורי בעניין נענוע הלולב שבהלל. כאשר מגיעים לפסוקי הנענוע בהלל, מהו המנהג המקורי, האם הש"צ מנענע לבדו כשהוא אומר, והציבור מנענעים לבדם כשהם חוזרים אחריו, או שהציבור מנענעים ביחד עם הש"צ כשהוא אומר, וכשהם חוזרים אחריו אין מנענעים כלל. אני תמיד רואה שחלק עושים כמנהג הראשון וחלק כמנהג השני, וחשוב לי לנהוג כמנהג המקורי יותר. אודה לרב אם יודיע לי מהו המנהג המקורי.