הרשאית אשה להתעטף בטלית?
אשה שמקיימת מצות עשה שהזמן גרמא, האם רשאית לעשותה עם ברכה?
האם יש לחשוש במקרה דנן לאיסור התורה "לא יהיה כלי גבר על אשה"?
האם השאלה באה מכיוון הדעות שמערערות את עיקרי האמונה היהודית ונלחמים כביכול על מה שהם מכנים "מעמד האשה"?
אשה שמקיימת מצות עשה שהזמן גרמא, האם רשאית לעשותה עם ברכה?
האם יש לחשוש במקרה דנן לאיסור התורה "לא יהיה כלי גבר על אשה"?
האם השאלה באה מכיוון הדעות שמערערות את עיקרי האמונה היהודית ונלחמים כביכול על מה שהם מכנים "מעמד האשה"?
לכבוד הרב
1. האם לפי רבינו מקווה עם מים שאובים (כגון שמילו מהברז מקווה) כשר מדאורייתא ? אע"פ שמדרבנן יש איסור
2. במידה ושפכו על אשה 40 סאה במכה אחת, האם היא טהורה מדאורייתא ? (אע"פ שמדרבנן היא נדה)
יש לי בימים האחרונים התפרצות קשה של פסוריאזיס בעור. כלומר, המים מאד מזיקים לי, וגם יש לי קשקשת מתפוררת בעור בידיים ובצוואר.
מה אני יכולה לעשות?
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, יש לי ילדה הלומדת במדרשה ומתחזקת בצניעות - היא בשנתה השנייה של השירות הלאומי שלה - והיא שומעת בנוגע לאורך החצאית ועל גרביים ועל אורך השרוולים מרבנים שונים, ביניהם ראש המדרשה בגדרה, ומאוד מבלבל אותה ששומעת כל - כך הרבה דעות. לשוחח עם אישתי לא יעזור כי היא הייתה חרדית בצעירותה והיום רואה בהתנהגות הבת שלנו הגזמה כאשר אני ממש לא מסכים עימה. איך לדעת מארי לעזור להבין את ריבוי הדעות בקשר לצניעות האישה ולעזור ללכת בדרכן של בנות ישראל הכשרות והצנועות ללא חשש מפני הגזמה?
לק״י
שלום לכבוד הרב.
בהם׳ סנהדרין פ״כא ה״ו:
״היו לפני הדיינים בעלי דין הרבה וכו׳ ודין ת״ח קודם לדין עם הארץ. ודין האשה קודם לדין האיש (וכאן שינה רבנו מסגנונו לדעיל, שלכאורה היה לו לומר ״לדין עם הארץ״ כפי שעשה לפני כן).
שאלתי- האם דין האשה קודם לדין ת״ח או שדינו קודם? או שמא בשינוי לשמו כאן פתח פתח לדיינים לקבוע דין יקדם, כיוון דלא כל תלמידי חכמים שווים בגדולתם.
ועוד בעיר בה הרבה תלמידי חכמים, אולי רק גדולי החכמים יקדמו בדין לאשה, שהרי ״בשבת האשה מרבה״, ואם לא כן, תמתין הרבה ועוול גדול הוא לה.
תבורכו, ומה׳ שכרכם.
שלום לכבוד תורתו מעלון שפורסם לחודש אדר א' (השנה התשע"א) הובא שאלה לרב יוסף קאפח ז"ל נשאל הרב "מדוע כת"ר מתיר ללכת בפאה (צנועה),..." וענה לו בתשובה (ציטוט)" מותר גמור ללכת עם פאה נכרית. ומשנה שלמה יוצאת אשה... בין משלה בין משלחברתה בין משלבהמה. ועיין פירוש הרמב"ם שם. ומעולם לא מצאתי אני שחייב אדם לקחת אשה לדוקרטור (כך במקור) כדי לבחור לה בגדים המכערים אותו....
1) מה זה דוקרטור?
2) אולי נפלה טעות והיה צריך לכתוב "כדי לבחור לה בגדים המכערים אותה"?
3) אם זהו טעמו של מארי וזה ראיה מוכחת וסברא נכונה, מדוע ומהי שיטת הרב שאוסר פאה נוכרית? אם אפשר לפרט.
תודה רבה וכבוד רב
לרב שלום וחנוכה שמח
1. אני עובד בבית של בעלי צרכים מיוחדים וגם מדריך אותם כשעולות שאלות תורניות אני מנסה לענות בשפה פשוטה. האם על כך אמר שלמה המלך עליו השלום "רועה כסילים ירוע "? שכן הבנתי שמי שידריך כסילים יהפך לרע או שיהיה רע לו.
2. רבינו פוסק לחולי נפש רפואה שהיא לטייל בגינות יפות ולהסתכל על בניינים יפים. האם מותר גם להסתכל בבנייני ע"ז כגון גני הבהאיים בחיפה?
3. בברכת משה בברכות הראיה נפסק לברך על בריות נאות "שככה לו בעולמו" וגם על אשה. האם אין לחשוש להסתכל באשה? או שמא רק דרך התבוננות?
שלום לרב, ברצוני לדעת מה דעת העדה התימנית בנושא זה? שמעתי שאשה הרה צריכה להקפיד לא לדרוך על ציפורניים מחשש להפלה. קיים דבר כזה? אם כן, האם הכוונה רק לציפורניה שלה או של כל אדם? ואיך אפשר להקפיד על דבר כזה, הרי זה כל כך קטן שא"א לשים לב אפילו!
תודה על הקדשת הזמן. ובשורות טובות בעזרת ה'.
לגבי סוגיות יובל דיין.
האם זה נכון , מבחינה הלכתית, שהיא היתה חייבת ללחוץ את ידו של ביידן , כדין מלך?
לכבוד הגאון רבנו רצון ערוסי הי"ו חבר ביקש לברר: ידוע שהתוספות סוברים שאישה אינה יכולה לדון, ובעקבותיהם גם השו"ע. רצוני לדעת האם לדעת הרמב"ם אישה יכולה להיות דיין כדבורה הנביאה בשעתה, או שמא כיוון שכל הפסול לעדות פסול לדון, ממילא גם אישה? בכבוד רב
שלום לרב רצון, נשאלה שאלה ומעניינת היא גישת הרמב"ם ומארי בעניין. ילדתי בשבוע 18 להריון (עובר מת כמובן), שאלו אותי בבי"ח לאן לשלוח את העובר ובקשתי לשולחו לבדיקה גנטית, על מנת לדעת לקראת ההריונות הבאים האם הבעיה שלו הייתה גנטית. היות שהיה לנו קשה נפשית, לא התעסקנו בעניין. עכשיו (לאחר כחודש וחצי) התקשרנו לבי"ח לברר מה עלה בבדיקה הגנטית, ובבי"ח לא הצליחו לאתר את העובר. מזה אני מבינה שמעבר לזה שהוא לא עבר את הבדיקה הגנטית, יש סיכוי רב שהוא גם לא נקבר. האם חשוב לקבור עובר בשלב זה? האם עלי ללכת לבית החולים ולנסות בכל כוחי לאתר אותו ע"מ לקוברו?