לפני מספר חודשים הזמנתי אליי בעל מקצוע לעבודה מסויימת בבית והוא דחה אותי בטענות שונות כל פעם ולא הגיע לעשות את העבודה.
לאחר מספר חודשים ביקשתי לבטל את העסקה מכיוון שעבר המועד שהוא התחייב אליו
הוא לא הסכים ותבעתי אותו לדין תורה .
הוא סירב לבוא לדין תורה שקיבלתי מכתב סירוב מבית הדין.
לאחר מכן תבעתי אותו בבית משפט לעניינים מקומיים (מכיוון שסך התביעה הוא קטן).
הוא לא הגיע גם לדיון הנ"ל והשופט פסק מלוא הסכום לטובתי ואף הוסיף הוצאות משפט.
מכיוון שהסכום עולה על התביעה שתבעתי אותו ואף על סכום החוזה ביננו (ביקשתי לתבוע גם על אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש).

שלום לכת"ר,
לאחרונה נשאלתי שאלה ע" י חברים קרובים, אשר שאלו כיצד הדבר אפשרי לפסוק וללמוד הלכה מהרמב" ם.. הרי אנו רואים שרבים כתבו לאחריו ספרי הלכה, ראשונים ועד אחרוני אחרונים..
לצערי נבוכתי בעניין, אשמח שהרב יעזור לי להבין כיצד פוסקים הלכה מהספרים עד למעשה.. כיצד יש ללמוד?
מה מקומם של ספרי האחרונים / הראשונים לאחר רבינו, מהו תקפם?
בכלל, כיצד אפשר לפסוק הלכה מהרמב"ם?
אשמח שהרב יסביר גם על אופן לימוד ופסיקת ההלכה בכלל, ומכך יהיה אפשר לגזור עקרונות כלליים על הנושא.

בתודה מראש ובהערכה רבה

אני גר בחול וצריך לעבור דירה, ומצאתי דירה מתאימה, אבל הדלת ליכנס לבנין רק פועלת עם מפתח אלקטרוני.
שמים את המפתח ליד החיישן ואור LED קטן דולקת והמנעול משתחרר. האם אני יכול להשתמש בזה בשבת?

שלום כבוד הרב,
האם מותר לאישה העבודת בבית חולים(אחות או רופאה) ללכת עם מכנסי ניתוח?
למשל מתי שחובה ללבוש מדי בית חולים.
או שעליה לדאוג לכך שיהיה לה חצאית/שמלה?

תודה

שלום לכבוד הרב

כשאני אומר ובא לציון ביחיד כי לא הספקתי להגיד עם הציבור, האם אני בכלל לא אומר ובא לציון?
אם לא, מה אני כן אומר?

תודה רבה

1 בהלכות שבת פרק א הלכה ה ברמב"ם מוזכרת הלכה שבה אם אדם עושה "דברים שמותרים לעשות בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה - אם לא נתכוון לאותה מלאכה, הרי זה מותר ..." והרמב"ם מביא דוגמאות שנתמקד ב- 2 מהם: הראשונה, "גורר אדם מיטה וכסא ומגדל וכו ובלבד שלא נתכווין לחפור חריץ בקרקע בשעת גרירתן". בדיון בגמרא יש מחלוקת האם רק בקטנים או גם בגדולים ונפסקה הלכה בגמרא בין גדולים בין קטנים. דוגמא נוספת של הרמב"ם הינה "פרצה דחוקה - מותר להיכנס בה בשבת, אף על פי שמשיר צרורות.

שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.

א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?

ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?