הדבר פשוט שהוא חייב לעבוד, אם הוא בריא, ויש לו עבודה. ואל יזדקק לבריות. ואפילו היה חכם מכובד והעני יעסוק באומנות, ואפילו מנוולת, ואל יצטרך לבריות. רמב"ם, מתנו"ע, י, יח; שו"ע, יו"ד, רנה,
א. ולא עוד, אפילו לנותנים מעות צדקה ציוו חכמים "ויהיו עניים ביתך". ופירש הרמב"ם, מתנות עניים, י, יז, שהנותן צדקה ישתמש בשכר עם העניים מאשר ישתמש בעבדים. וכך נפסק בשו"ע, יו"ד, רנא, ו, ועיין ש"ך, שם, סק"י, וט"ז, שם, סק"י. כמו כן עשיר שעיניו צרות על ממונות ומבקש צדקה, אין נותנין לו. הרמב"ם, שם, ז, ט, ובשו"ע, יו"ד, רנג, ט. ולגבי עני שיכול לעבוד, מבחינת בריאותו, ומוצעת לו עבודה, ואינו מוכן לעבוד, אלא הוא מעדיף להתפרנס מן הצדקה, הדין הוא שאין לפרנסו מן הצדקה. אלא אם יסתכן אם יעשה מלאכה לפרנסתו. עיין שו"ת מהרשד"ם, יו"ד, קסו.