כיצד שוקלים שחרור אסירים תמורת חטופים בזמן מלחמה?
לאור דברי הרב יצחק יוסף שליט"א, האם הרב סובר שצריך לשחרר מחבלים שימשיכו לרצוח יתכן עוד אלפים תמורת כמה עשרות?
אתר אינטרנט "לוח עבודה עברית" הוקם במטרה לפרסם בהתנדבות עסקים עם עבודה עברית. כיום מפורסמים בו מעל ל- 2,000 עסקים.
התנועה הרפורמית ומרכז מוסאוא הגישו תביעה לבית המשפט בטענה של הפליה גזענית נגד פעילות הלוח כשעל אף הרקע ההיסטורי של המדינה בתמיכתה ב"פועל היהודי" זכו אירגונים אלו בתביעה ובית המשפט דרש לסגור את האתר ולהטיל על בעלי האתר קנס של 40,000 שח!
כיום פועלים חברי הלוח בדלת לחמן לגיוס למימון הקנס והקמת חומת הגנה שתאפשר לערער לבית המשפט, פעילות משפטית נרחבת ואם יש צורך- חקיקה, תשלום הוצאות המשפט, פעילות ציבורית, פעילות הסברתית ועוד.
מה דעת משפט התורה בעניין פרסום על רקע יהודי?
האם יש בפעילות זו מצווה והאם יש לתמוך בה להעדיף עבודה עברית או שמא יש בזה גזענות פסולה?
לצערינו הרב היום, כל דבר ודבר משתמשים בו בביטוי גזענות והדבר הזה גורם לבלבול מושגים וערכים. מותר וחובה על בני אדם קרובים לדאוג לקרוביהם. הדין הזה של אפלייה מותרת היא בעלת אופי של חובה. לא רק זכויות. רוצה לומר, מצאנו בהלכה בדיני צדקה שהקרוב קודם, עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים. אף על פי שלכאורה זה אפלייה בין עניים לעניים. אבל עלינו לדעת שהלכה שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, זה גם פן של חובה. רוצה לומר, אם למשל יש עני ויש לו קרובי משפחה או קרוב משפחה עשיר. ההלכה קובעת שהקרוב הזה, הוא שצריך לתמוך בעני ואין בעת צדקה בעיר קרובים לצורך אותו עני. כל עוד יש מבני משפחתו בעל יכולת לתמוך בו, זה חובה על אותו בן משפחה לתמוך בקרובו, בשאר בשרו, אפילו שהוא לא אביו, אפילו שהוא לא אימו, אפילו שלא בנו, אפילו שלא אחיו, אבל הוא קרוב. הוא קרוב. הואיל והוא קרוב מחייבים אותו לתמוך ואין נעזרים בציבור כציבור.
הרי שהאפליה הזו היא בעלת פן של חובה של מחויבות, ולהפך מגנה גם על הציבור לבל יזדקקו לציבור ויפנו לקרובים.
כיוצא בדבר פדיון שבויים. ברור שזה מצווה גדולה וחשובה מאוד מאוד בתורת ישראל. אבל, אם יש לאותו שבוי אנשים קרובים בעלי יכולת לממן את הפדיון שבויים, ההלכה מחייבת את הקרובים לממן את הפדיון שבויים ואין גובים מן הציבור עבור פדיון שבויים. נמצאנו למדים ההלכה הזו שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, עניי עמך קודמים. למרות שלא נאמר עניי עמך אבל יש הלכה אחרת שמדברת על ההבדל בין יהודים לבין לא יהודים. כל אלה נובעים מהפן של החיוב שהקרוב אסור לו להתעלם, הוא חייב הוא ליתן דעתו איך לתמוך בקרובו העני.
ואם כן, איפו, העבודה כשהיא לעצמה היא פרנסה והיא הצדקה הטובה ביותר. יותר כדאי לתת עבודה לעני מאשר לתת לו צדקה. כי עבודה היא מוסרית, יש בה כבוד עצמי, אדם חי מעמל כפיו וכו'. ולכן, ברור מעל לכל ספק שסדר קדמיות הוא בקירבה, כמו שאנחנו אמרנו כעת. כי כאמור, הקירבה הזו היא לא רק בעלת זכות קדימה למוטב היא בעלת חובה למיטיב. משום כך אין מקום לדבר במושגים של אפלייה פסולה, של גזענות, זה לא בכלל המקום.
גם אותו דבר אם אנחנו לא מדברים על עבודה "עברית". נדבר למשל על כיתות, דתות אחרות: איסלם, נצרות, או כל קבוצה אחרת. גם אצלם היא תיתן עדיפות במתן הצדקה והתמיכה לקרובים שלהם. זה פן שהוא חובה, זה משהו אנושי, זה משהו ברור. כלומר, לא יעשו את זה בגלל אפלייה גזעית שהיא באה, נובעת ממקום של שנאה, ממקום של אפלייה רעה לגרום רוע לאדם. בדיוק הפוך, אלא מתוך חובה לדאוג לקרובים ולשארי הבשר, ולכל אלה שהם בני אותה אמונה, בני אותה דת, בגלל הקירבה. הקירבה הזו מחייבת ומשום כך אין בכלל מקום לדבר על אפלייה פסולה ולא על גזענות לחלוטין חס ושלום בעניין הזה.
מכאן אנחנו צריכים לדעת שבאמת העניין הזה של "עבודה עברית", הלוואי שאנחנו נמצא את זה במשמעות הרחבה יותר. בעוונותינו המרובים היום כבר היהודים הישראלים נוטים יותר ויותר פחות לעמל כפיים, ונוטים לחפש כל מיני עבודות קלות אשר הם יותר ניהוליות, פיקוחיות ופחות עמל כפיים ואז כל העבודות הכפיים בעצם מי שמוכן לעבוד בהם זה אחינו הלא יהודים. אז אמנם ברוך ה' הם עובדים והם משתכרים, הם מתפרנסים וישר כוחם, ואדרבה יכול לשמש בסיס לשלום בינינו לבינם, הלוואי. אבל, לא טוב ולא בריא שהחברה היהודית מתחנכת יותר ויותר בהשתמטות מעמל כפיים לחפש כל מיני עבודות שאולי הרבה פעמים הן פקטיביות ובלבד שמכניסות רווחים, מכניסות שכר. היה טוב יותר שהנושא הזה של "עבודה עברית", ישא גם אופי מוסרי, ערכי, לבוא ולחנך את עצמנו ואת קרובנו לחזור חזרה לעבודות עמל הכפיים. והקדוש ברוך הוא יסייענו במעשי רצונו.
לאור דברי הרב יצחק יוסף שליט"א, האם הרב סובר שצריך לשחרר מחבלים שימשיכו לרצוח יתכן עוד אלפים תמורת כמה עשרות?
אדם שומע על מזימה פלילית ואינו מדווח: האם הוא שותף לעבירה, עבריין במחדל או אדם שלא היה אפשר לדרוש ממנו לדעת מה צפוי? מתוך הדיון ההיסטורי בפרשת מרגלית הר־שפי נבחנים ההבדל בין מניעת פשע להצלת נפש, חובת ״לא תעמוד על דם רעך״, דין רודף והפער שבין אחריות כלפי שמיים לענישה בידי אדם.
שאל השואל ואמר, בכל הויכוח הנטוש אם חוק אשר מסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת מצד אחד, ובין הרשות השופטת מצד שני. שאלו אומרים זוהי סכנה גדולה מאוד מאוד לדמוקרטיה. ואלו אומרים שאם לא יהיה חוק כזה זו כבר סכנה גדולה מאוד מאוד לדמוקרטיה. וכבר הציבור נבוך מהאמת. מה היא דעת ההלכה, אם בכלל יש לה התייחסות לויכוח מעין זה?
המשך שהייה במקום. היה משלם מסים, ארנונה, חשמל. מקום שמוכר. רק שהמקום הוא שטח של עירייה. לא היתה מחשבה שהעירייה תגיד שאתה פולש, זה במתנה. זה לא עוגן משפטית. לא עבר בבעלות.
כיום העירייה פינתה אותנו משם. יש הליך משפטי לגבי פיצוי. האם ומה מגיע לנו על המקום ועל מה שעשינו בו. על זה ששילמנו מיסים, ארנונה, חזקה.
ברמת משפט התורה:
מה אומרת התורה על מקום שהתקבל. העירייה קיבלה תשלומים. וידעה על המקום הזה. החנות הצליחה מאוד. נתן לעיר מוניטין. הרבה באו לקנות בה. זה סמל של העיר.
העירייה קוראת לזה פלישה. הסתיימה המתנה.
בשיח הציבורי האחרון מדברים על זכות של זכרים שאינם יכולים לחיות עם אישה – להורות. מדוע אין מדברים על זכות הוולדות להורות נורמטיבית המקובלת ברוב האנושות?
ועוד ראוי לשאול, זכות זו מניין נולדה, הרי לפני שהמציאו את ההמצאה המדעית שנקראת פונדקאות הם לא יכלו להרות. ואם כן, איך נולדה פתאום זכות כזו? שהרי הם אנוסים ואינם יכולים ללדת בצורה טבעית.
מהו תוקף סמכותה של הרבנות הראשית לישראל מבחינה הלכתית? האם יש לה סמכות המעוגנת בהלכה?
במשטרה התקבל דיווח על חשוד שמשחית תמונות של נשים חטופות, שנתלו ברחוב חזון איש בבני ברק. שוטרים שהגיעו למקום פתחו בחקירה והחלו בסריקות לאיתור החשוד.
שאלה:
המסיר תמונת חטופה בגלל דקדוקי צניעות. האם יקרא בכך 'חסיד שוטה', שהרי פרסום תמונה נעשה כחלק מהמאמצים לשחרורה?
כיצד על אדם דתי לנהוג במעמדות כאלה של כמו פרס ישראל, והנה יש מצד אחד גברים ונשים שצורת הקשר ביניהם זה דרך חיבוקים ונישוקים, או לפחות הושטת יד בין המינים, בין זכר, בין נקבה. ואז אדם דתי נבוך. אוי לו מיצרו אוי לו מיוצרו.
שלום לכבוד הרב וכל מאן דבעי,
האם הרפורמה המשפטית וסעיפיה הנוכחיים מקובלים על הרב לנוכח המחלוקת העצומה בציבור וללא הידברות ופשרות?
תודה מראש